תיאור ניסיונו של אל"ם (במיל׳) אריק אכמון בייעוץ צבאי ובטחוני.
תיאור ניסיון בייעוץ צבאי/בטחונ?
מבוא
גילוי נאות
איני חושב את עצמי לאיש צבא מקצועי, זאת מהטעם שמעולם לא שרתתי, ולו גם יום אחד, כאיש קבע והקורס הצבאי ה'גבוה' ביותר שהשתתפתי בו היה קורס מפקדי פלוגות בשנת 1960.
את כל 55 שנות שירותי בצה"ל – החל מגיוסי בשנת 1951 ועד לשחרורי כקצין בדימוס בשנת 2006 – עשיתי כחייל סדיר וכאיש מילואים. את כל שירות המילואים שלי שרתתי כמפקד לוחם, כולל – בין כל השאר – השתתפות במלחמות ישראל שהתרחשו ממלחמת 'קדש' ב-1956 ועד למלחמת 'לבנון הראשונה' ב-1982, את עיקרו של זמן זה שרתתי כאיש מילואים בצנחנים. בתקופת השירות יצא שנקלעתי ל'חוד החנית' של הלחימה שהתרחשה בה, מציאות שהביאה אותי להשתתף באופן אישי בכמה מהאירועים הצבאיים המכריעים שקרו בתקופה.
את הכשרתי הצבאית קלטתי מעצם ההשתתפות בפועל בשירות הצבאי, זאת הרבה בזכותם של מפקדי הישירים. החשובים בהם בעיני היו המפקד שלי כמדריך בקורס קצינים – תא"ל אהרון ז"ל, והאלוף שרון ז"ל – המח"ט הראשון שלי ומפקדי במלחמת יום הכיפורים. שניהם נחשבים בעיני כשייכים לקבוצת הגדולים מבין מפקדי השדה שקמו לעם ישראל. את התודה העיקרית לאפשרות להימנות על קבוצת המפקדים הבכירים יותר אני חייב לשני 'מורי ורבותי' בתורה הצבאית – רא"ל מוטה גור ז"ל והאלוף דני ז'ל. מוטה היה המח"ט שלי ממועד הקמת חטיבת הצנחנים במילואים 55, בה החליט, משום מה, לשנות את מסלול שירותי הצבאי ולהסב אותי מהתפקיד של מפקד פלוגה במילואים לתפקיד של קצין מודיעין חטיבתי. במהלך ההנחיה שלו כיצד מבצעים זאת ועוד כתוצא מהשתתפותי – לאחר של כ-6 חודשים – בלחימה לשחרור ירושלים כקמ"ן שלו. במלחמה זאת למדתי ממוטה שיעור 'לכל החיים' בתכנון וניהול של 'קרב היתקלות' חטיבתי, אצל מוטה רכשתי את השכלתי כקצין קרבי, לימוד זה נמשך כ-4 שנים בהן המשכתי לשרת תחת פיקודו. דני היה המג"ד המשמעותי ביותר שלי בצנחנים, בכפיפות לפיקודו המשכתי לשרת פרקים ארוכים מתוך המסלול הצבאי שלי. דני הוא האחראי למסלול הקידום שלי כמפקד, זאת החל מהמינוי כמפקד פלוגה בגדוד 28 ב-1960 ובהמשך לתפקיד של מג"ד במלחמת ההתשה. אחר כך הוא מינה אותי כסמח"ט שלו בחטיבה 55 במלחמת יוה"כ ובכך זכיתי להשתתף בתקופת השירות המשמעותית ביותר שלי. דני היה והינו איש המופת הצבאי שלי כמפקד לוחם, הוא האחראי להיותי שייך לקבוצת העילית בעיני של מפקדי הצנחנים במילואים. יחד עם שניהם זכיתי לרגעי השיא בחוויה הצבאית שלי – עם מוטה, כתף אל כתף בהובלת חפ"ק חטיבה 55 בהסתערות כראשונים על 'הר הבית' במלחמת 'ששת הימים'. לימים דני הציב אותי כקצין הקישור האישי שלו, ב'דבוקת' ששת הסירות הראשונות שצלחו את התעלה. אני מעריך שקיבלתי ממנו את התפקיד על מנת שאשמש 'כמבוגר האחראי' מטעמו שילווה את הרגעים הקריטיים של ההחפה בגדה המערבית של התעלה, אל מול הנעלם מאתנו.
מסלול השירות שלי
המעיין באתר יוכל ללמוד את המסלול הזה במלואו, זאת במדור 'קורות החיים – דגש צבאי' הכלול בתפריט 'אודות', וכן מהאמור במספר מסמכים שכללתי במדור 'מורשת קרב' בתפריט ה'מאמרים'.
פעילות כיועץ ללוגיסטיקה צבאית
קיבלתי על עצמי את התפקיד לשמש כיועץ המתמחה בלוגיסטיקה צבאית כתוצאה מהניסיון שצברתי – פעילותי בשני המסלולים המקבילים הראשיים של חיי המבוגרים – האזרחי והצבאי, זאת בשני המרכיבים הבאים של מהלך זה:
- ראשית, שירות של 9 שנים כמפקד תחזוקה באוגדה משוריינת, שירות שכלל גם את ההתנסות – שלא רבים ממפקדי האגדים זכו לה – של פיקוד על האגד במלחמה ('מלחמת לבנון הראשונה'). הלקחים ובמידה לא פחותה התסכול אותו חוויתי במלחמה זאת – מלחמה שאופיינה ע"י 'קללת השפע' הלוגיסטי:
- אלי'מ (דימ) יותר מדי לחימה חסרת הבנה מצד קברניטיה על כך שהלוגיסטיקה הינה ה'נתיב הקריטי' בתכנון וניהול של מלחמה בת ימינו. מדי כוחות על פחות מדי צירי תחזוקה. מדי שינויים חפוזים מתכנית הבסים של 'אורנים הגדולה', שהשתתפתי בגיבושה במשך כשנה לפני המלחמה, ועל פיה הכנתי את האגד ללחימה צפויה זאת. יותר מדי הקמת יחידות מאולתרות (כולל אוגדה) ללא מטה לוגיסטי.
כל אלה ביחד גרמו למופע של 'מחנק' לוגיסטי שאפיין את המלחמה הזאת, מחנק שלא אפשר לשפע האמל"ח הלוגיסטי שהיה בה לתמוך כראוי ביחידות הלוחמות בהלימה לנדרש להן לצורך ניהול לחימתן. התנסות זאת דחפה אותי לרצון גם להפקת לקחי משירותי במערך הלוגיסטי – 'האפור' לכאורה – אותו אני מחשיב ולמורכב ביותר בכל המסלול הצבאי שלי.
- ושנית, ניסיוני כיועץ לניהול שהיה כבר 'בשל' בתקופה בה קיבלתי על עצמי את תפקיד היועץ בתחום הלוגיסטיקה הצבאית (ראה מסמך על הניסיון שלי בייעוץ אזרחי במדור המקביל בתפריט 'מאמרים).
ויותר מכל אלה פניתי לייעוץ בתחום הלוגיסטיקה הצבאית כתוצאה מהאמון בי מפקדי במערך הלוגיסטי אשר שלבו אותי בתהליכי החשיבה הלוגיסטית הבכירה בצה"ל להלן תיאור של 4 עבודות ייעוץ מרכזיות שבוצעו על ידי עבור צה"ל ומשרד הביטחון. בחרתי בהן מאחר ואני חושב שיש בהן תרומה מסוימת ברת קיימא לעיצוב התפקוד הלוגיסטי של צה"ל כיום.
- אלי'מ (דימ) 1 מערכת הובלה ושינוע – |מגבה גע' – בליקת היתכנות עבודה זאת בוצעה עבור מפקדת קצין תחזוקה ראשי של צה"ל (1984). העבודה התבססה על לקחי מלחמת לבנון הראשונה. הרקע להזמנת העבודת במשך עשרות שנים נשען סבב האספקה הראשי של התחמושת והדלק שתמך בלחימת השדה בצה"ל (בעיקר לשריון ולארטילריה) על הפעלת שדרות של משאיות, כאשר הטענתן בוצעה בבסיסים המטכ"ליים העורפיים, ופריקתן בעורף הכוח הלוחם. בצוע זה נשען על הפעלת מלגזות המטעינות מארזים בודדים של תחמושת על משאיות (בד"כ מדגם 'ריאו' המיושן) בבסים העורפי, ושל פריקתן באותה שיטה בעורף הדרג הלוחם.
שיטה זאת הביאה למופעים הלוגיסטיים העיקריים שלהלן
הגדלה דרמטית במספר המשאיות הנדרשות לסד"כ של הצבא להובלת האספקה, לעיתים קרובות היא נשארה על המשאיות – מטעינתם בבסים העורפי ועד לפריקתן בעורף הכוחות הלוחמים. זאת גרמה, בין השאר, לעיכוב המשאיות למשכי זמן ארוכים (לפעמים של ימים) ועד לשחרורן להמשך פעילות במשימות הובלה אחרות.
- חשיפה לעיכובים מהותיים בביצועי הסבב, זאת כתוצאה מ'סתימת' זרימתו שלעיתים קרובות פקקי בצירי התחזוקה הקדמיים, שלא יכלו להכיל את כמויות הענק של המשאיות המפעילות את סבב האספקה.
- בסבב אספקה רגיל יש לבצע לעיתים 2-3 'שינועי ביניים' של האספקה ממשאית למשאית – ממשאיות מטכ"ליות גדולות למשאיות פיקודיות ולעיתים קרבות גם למשאיות של דרג א' של היחידות הלוחמות. שינועים אלה גרמו, בעיקר ביחידות השדה בהן הופעלו המלגזות בידי מפעילים לא מיומנים, לביצוע איטי של הפריקה וההטענה (עד למעלה משעה למשאית 10 טון) ולעיקוב נוסף בפינוי המשאיות להמשך פעילות.
התוצאה המצטברת משיטה זאת הייתה מגבלה קיצונית בתפוקות סבב האספקה, שהפך ל'מלכודת' ענק למשאיות הפועלות בו, זאת עד למצבים של חוסר אפשרות לוגיסטית בביצוע התמיכה הנדרשת לדרג הלוחם מטדת הבדיקה מטרת הבדיקה הייתה בחינת האפשרות, שפותחה לראשונה באוג' 90 לאחר מלחמת לבנון הראשונה (ע"י מפקד האוגדה תא"ל יודק'ה פלד ביחד איתי), להפעיל את סבב האספקה הצבאי בשיטת השינוע של 'מגבה נע' (רמ"סע), בה מפרידים בין המשאית למשטח המטען. המטען מועמס על משטח הניתן לפריקה מהירה ולהשהיה בשטח עד לקליטתו ע"י הדרג הלוחם ו/או להגעת שדרת אספקה של דרג יותר נמוך. ניתוק הקשר בין המטען למשאית המשנעת אותו מאפשר פוטנציאל להגדלה ענקית בהספק ובגמישות של סבב האספקה, זאת הן מההיבט של הניצול היעיל של המשאיות המופעלות במסגרתו והן בהגדלה מהותית שלו. סבב האספקה מפסיק לתפקד כ'מקשה אחת' מההעמסה בבסים העורפי ועד לפריקה בעורף הדרג הלוחם, ועובר לשיטת אספקה הבנויה מחוליות עצמאיות נפרדות ומאד גמישות.
לדוגמא: משאית 10 טון שנפרקת בשיטת השינוע הנהוגה במהלך של כשעה, נפרקת בשטח בשיטת ה'מגבה נע' במשך כ-5 דקות ומיד לאחר הפריקה המשאית משוחררת להמשך פעילותה. המשטח עם מטען התספוקת ממתין בשטח עד לקידומו לכוח הלוחם באמצעות משאית/יות אחרות השייכות לחוליה עצמאית אחרת בשרשרת התספוקת.
המערכת
א. מרכיבי המערכת
רכב ייעודי – מערכת שינוע ייחודית המותקנת על משאית רב מינוע.
- רכב מוביל – משאית רב מינוע תקנית ביחידות השדה המותאמת לשינוע משטחים משטח העמסה – משטח אוניברסלי ללא דפנות, ניתן להטעין סוגי תספוקת שונים במארזים סטנדרטיים (תחמושת, מזון, דלק, חלקי חילוף וכו').
ב. להלן מרשם המתאר את פעולת מערכת נע:
משטח על הקרקע .1
[1]₪1כו =
2. תעמסה על רכב יעודי
3. העברה מוביל
4. הובלח על רכב מוביל
/ העדה: הפריקה בתהליך הפוך
התוצאות
בבדיקה בגישת 'חקר ביצועים' שנערכה להספקים הצפויים מהסבת השינוע למערכת ה'מגבה נע', הוערכה 'תוצאה מצטברת' שתוכל לגרום לעליה דרמטית ביעילות ובאפקטיביות של ביצוע הסבב – בהשוואה לשיטת השינוע הקיימת – המתבטאת בממדים הבאים:
- מספר המשאיות המושקעות בביצוע הסבב יכול להצטמצם בהיקף ניכר.
- תפוקתו הכוללת של הסבב מסוגלת לתמוך בהיקפי לחימה גדולים בהרבה.
- תוצאה נגזרת – ביותר לוגיסטית וכלכלית – הינה האפשרות להקטין בצורה משמעותית את מלאי התחמושת, הדלק ופריטי אמל"ח אחרים, שאותם חייבים לספק לכוח הלוחם במהלך של מתארי לחימה צפויים שונים. הבדיקה שבוצעה לבחינה של משמעויות שינוי שיטת ההובלה והשינוע הנ"ל גויסתי למילואים בתנאי קבע למשך חצי שנה, זאת במטרה לבצע 'בדיקת היתכנות' מקיפה של כדאיות ביצוע הסבת השיטה בהיקף של כלל צה"ל.
הבדיקה כללה את המרכיבים הבאים
אריק = אלי'מ (דימ)
בדיקה טכנולוגית מקיפה של מערכת ההובלה והשינוע הרלבנטית ליישום השינוי, זאת בתנאי הפעלה סבירים ביחס לצה"ל. פיתוח תפישת הפעלה מקיפה בתנאים – לוגיסטיים ומבצעיים, ההולמים את תרחישי הלחימה הצפויים של צה"ל. בחינה מעשית של תפישת הפעלה זאת מול מספר תרחישי לחימה צפויה, זאת בהתאם לאילוצים הנקבעים ע"י מערך האחסנה של צה"ל.
הכנת 'דרישות מבצעיות' (דמ"צ) לאפיון הטכני של מערכת ה'מגבה נע'.
הערכת הישג צפוי של שינוי ההובלה והשינוע בהשוואה למצב קיים, זאת בממדים התפעוליים השונים של הישג זה. בסיום הבדיקה, שכללה התייחסות של הגורמים הרלבנטיים במערכי האחסון והתובלה השונים, הופק על ידי מסמך מסכם (תזכיר חת"ק 3-84) שכלל את הפרקים:
א. הפעלת מערכת 'מגבה נע' – עקרונות, שיטה והישג צפוי.
ב. תיאור טכני וארגוני של מערכת 'מגבה נע'.
מערכת 'מגבה נע' – אפשרויות הפעלה.
נספחים
נספח א' – דרישה מבצעית (דמ"צ) למערכת ההובלה והשינוע.
נספח ב' – העתקי מסמכי עבודה (נמ"טים) שהוכנו לצורך בחינת המערכת ע"י מרכזי אג"א.
המסמך הוגש לקצין התחזוקה הראשי דאז – תא"ל רמי דותן, ואושר על ידו להמשך פיתוח המערכת לצורך יישום מבצעי.
- אלי'מ (דימ) 2. מערכת הובלה ושינוע – | מגבה בע' – פרויקט מסוי עבודה זאת נעשתה על ידי כחלק מפעילותי כיועץ לוגיסטי לצה"ל ובוצעה במסגרת מפקדת קצין תחזוקה ראשי, זאת לפי הנחיית ר' אט"ל דאז – אלוף בירן (1991).
הרקע להזמנת העבודת
א. העבודה בוצעה כשלב המשך לבדיקת ההיתכנות מ-1984 והסתמכה על מסקנותיה.
ב. סביבת ההתייחסות הרלבנטית לביצוע הפרויקט (כפי שהוגדרה לצוות התכנון והליווי של הפרויקט): 'במתארי הלחימה החזויים לצה"ל קיימת בעיה לוגיסטית של מתן התספוקת בכמות ובזמן הדרושים, כתוצאה מהסיבות הבאות:
- הרווית כוחות בתאי השטח.
- שינויים מהירים במצבי הלחימה, מצוקת שטחים וצירים המיועדים לפעילות לוגיסטית.
להלן תיאור 'מרחב השימושים' הלוגיסטי העיקרי בו אפשר לעשות שימוש במערכת ה'מגבה נע'.
- תחמושת – בעיקר טנקים וארטילריה.
- נוזלים – דלק ומים.
- חימוש – חלפים, מכלולי בית מלאכה.
- אספקה – מרכיבי תספוקת שונים ליחידות הלוחמות.
- מבנים – ניוד מכולות (מתקני חמ"לים, רפואיים וכד') ד גורמים מעורבים עיקריים בפרויקט:
1( צוות תכנון והיגוי – במסגרת ענף הנדסת ייצור וסקירה (הנ"י) של מפקדת קחת"ר. מפקד הענף – סא"ל יצחק תמוז, ויועץ מקצועי – אלמ (מיל) אריק אכמון. הצוות ריכז את הטיפול בנושאים העיקריים שלהלן:
- הכנת אפיון ותקני הניסוי,
- הכנת דמ"צ למערכת השינוע.
- ריכוז כולל של ההכנות לביצוע הניסוי, לרבות – פיתוח נהלי הפעלה, הפעלה של מערך סקירה ומדידה לניסוי, הפקת לקחים והצגה לגורמי מטכ"ל/אטי'ל.
2) ליווי טכני – בוצע ע"י הגורמים השונים של מפקדת קצין חימוש ראשי (מקחש"ר), כלל את המרכיבים שלהלן:
- הכנת אפיון טכני לציוד הייעודי.
- ליווי מקצועי של WX” מערכת השינוע הניסיונית.
הפקת לקחים בתחום הטכני.
3( בה"ד 6 – תכנון וניהול כולל של הניסוי בפועל.
4) מרכזי אט"ל – השתתפות בתכנון ובביצוע הניסוי ובהפקת הלקחים.
5( חברת רפא"ל/מחצ"ב (חקר ביצועים) – פיתוח סימולציה להשוואה בין שיטת השינוע הקיימת להסבה לשיטת ה'מגבה נע', ביצוע הסימולציה במהלך הניסוי והפקת דו"ח מסכם של תוצאותיה.
6( חברת "זיטמן' – ייצור המערכת לניסוי (5 יח'), הדרכה ותמיכה בהכנות ובעת ביצוע הניסוי. ביצוע בפועל של הפדויקט א. השלבים העיקריים של פרויקט הניסוי?:
- אלי'מ (דימ) 1( הכנות לניסוי – ההכנות לניסוי כללו את המרכיבים הבאים:
- התכנון הכולל של הניסוי, לרבות – זיהוי וקביעה של חלוקת העבודה בין הגורמים המעורבים.
- הכנת הדרישות המבצעיות (דמ"צ) למערכת ה'מגבה “yi
- הכנת אופיון (מפרט) טכני למערכת.
- גיוס ההשתתפות של הגורמים המעורבים, לרבות בחירת חב' זיטמן כגורם המייצר את המערכות (באמצעות משרד הביטחון/מנה"ר).
- ייצור המערכות, לרבות בחינה בטיחותית ותפעולית ע"י גורמי מקחשי"ר.
- פיתוח תו"ל הפעלה למערכת והכנות לוגיסטיות לביצוע בפועל של הניסוי.
- תכנון משותף עם בה"ד 6 של ביצוע הניסוי בפועל.
2( ביצוע בפועל של הניסוי – בביצוע בפועל היו מעורבים הגורמים שלהלן:
- צוות התכנון וההיגוי – גורם העל המנהל ומתאם את כל גורמי הביצוע של הניסוי.
- בה"ד 6 – ביצע את הניסוי בפועל, במשך 3 Dn? בשטח האימונים של
- רפא"ל/מחצ"ב – ביצעו את הסימולציה במהלך הניסוי.
- בוצע תרגיל מסכם של הפעלת המערכת לגורמי צה"ל הרלבנטיים, בנוכחות ר' אט"ל – חגי שלום, ומפקדות החילות הלוגיסטיים.
קבילות הנחות למסו
1( הנחה א'- יכולת שיפור ההספק של צינור התספוקת בהיבט של כמות וזמן במעבר לשיטת ה'מגבה “yl הוכח בסימולציה כי המעבר לשיטת ה'מגבה נע' מאפשר שיפור של עד 30% בהספק צינור התספוקת בהשוואה למתאר בשיטה הקיימת.
הוכח בסימולציה כי כמות כלי הרכב הזמינה לביצוע משימות הובלה בשיטת ה'מגבה נע' גדלה בשיעור ממוצע של כ- % בהשוואה למתאר זהה בשיטה הקיימת.
2( הנחה ב'- שיפור ביכולת התגובה הלוגיסטית מול הנגרמים משינוי במצבי הלחימה והגדלת גמישות לוגיסטית.
- הוכח כי נוצר ממד חדש ביכולת מערך התחזוקה לתת מענה לצרכי הלחימה.
לדוגמא בנושאים שנבדקו בסימולציה (רשימה חלקית)
א. משך הזמן שבו כמות המלאי בגדוד ארטילרי, במצב צריכת תחמושת מוגברת, יורדת מתחת לסף קריטי נתון, גדול פי ארבע בשיטה הקיימת לעומת ביצוע באמצעות 'מגבה “yl ב נמצא שבפועל, כתוצאה מהפעלת ה'מגבה נע', ניתן להגדיל את רמת המלאי הזמינה בגדוד האספקה (גה"ס) 3 הנחה ג'- בעקבות המעבר למערכת החדשה תגדל נצילות האמצעים הדרושים לביצוע סבבי התחמושת.
- הוכח בסימולציה כי קיימת הקטנה בכמות התספוקת שמושקעת ב'צינור' (סבב התספוקת מהטענה בבסים ערפי עד לפריקה בעורף הדרג הלוחם) ברמה של 20-30% וכתוצאה מכך אפשרות לצבירתה בזמן יותר קצר ו/או הקטנה במלאים במחסנים.
הערה: יש להדגיש שהנחות הסימולציה היו שמרניות ביותר והתוצאות שהוסקו ממנה מוטות ל"רעת" ה'מגבה “yi סיכום מסקנות והמלצות 1( חוברת סיכום – הפקתה רוכזה ע"י צוות התכנון וההיגוי וכללה את הפרקים שלהלן:
- דו"ח מנהלים – כלל ריכוז תמציתי של כל מרכיבי הניסוי כפי שתוארו לעיל.
- אלי'מ (דימ)
- פרק א'- כלל תיאור כללי של הניסוי, לרבות שלבי הניסוי, תיאור כללי של המהלכים והמגבלות שהתקיימו לגבי הביצוע בפועל.
- פרק ב' – ניתוח השוואתי של 2 השינוע (הסימולציה), כלל תיאור המודל הטכנולוגי של הסימולציה, תיאור תרחישי הלחימה שנבדקו ופירוט מלא של מסקנות הסימולציה.
- פרק ג'- סיכום ממצאי הניסוי בתחומיו השונים, לרבות בתחום הביצועים, בתחום הטכני ובתחום הפוטנציאל הלוגיסטי.
- e ניספחים – לחוברת סופחו נספחים רבים שכללו את כל ההיבטים של תיאור הניסוי ומסקנותיו (הופצו במלואם למספר מצומצם של נמעני התפוצה, וכל אחד לגורמים הרלבנטיים לנספת).
2( ריכוז מסקנות עיקריות – להלן תמצית של המסקנות שהוסקו מפרויקט הניסוי המבצעי של מערכת המגבה נע: א. המערכת מראה יתרונות בעלי עצמה הגלומים ביישומה כתחליף למערכת הקיימת.
ב. המערכת יכולה לשפר ואולי אף לפתור סדרה של מגבלות קריטיות הקיימות כיום אל מול משימות התמיכה הלוגיסטית בלחימה, לפיכך מומלץ להמשיך בתכנית פיתוח ה'מגבה נע' לקראת הפעלתה כמערכת מבצעית, זאת בהיבטים הבאים:
- פיתוח תו"ל לוגיסטי – פיתוח תפישת הפעלה של מערכת ה'מגבה נע' בכל מרחב השימושים הגלום בה.
- פיתוח טכני – הפעלת מערכת פיתוח טכני לצורך התאמת המערכת ליישומים צבאיים, כולל מתן מענה מיטבי למרכיבי המערכת – רכב IY” ומשטחי העמסה התואמים לסוגי הרכב השונים הקיימים בפוטנציאל ההובלה הצבאית.
- בדיקה כלכלית – ביצוע בדיקה כלכלית בגישת עלות/תועלת במסגרתה תיבדק משמעות השיפור הלוגיסטי לעומת עלות ההסבה, זאת בעיקר בנושאי הנצילות של רמות המלאי והחיסכון בהפעלת כלי רכב מהפוטנציאל האזרחי בעת לחימה.
אחרית דבר
נושא השימוש בטכנולוגיה של שיטת ה'מגבה נע', כפתרון המערכתי של צה"ל להובלה והשינוע בדרג הלוחם הועלתה, כאמור, במסגרת אוג' 90 כלקח לוגיסטי מרכזי ממלחמת לבנון הראשונה בשנת 1983. בזמן זה צה"ל היה הראשון בעולם שחשב על פתרון זה כתשובה למגבלת האספקה של כמויות הענק של תספוקת הנדרשת לתמיכה בלחימה היבשתית.
שלבי בדיקות ההיתכנות והניסוי המבצעי נמשכו, במספר 'פעימות' עד לשנת 1992. בשלב זה כבר יושמו פתרונות נע' כפתרון לוגיסטי תורתי במספר צבאות בעולם, ובעיקר בצבא ארח"ב בו שימשה מערכת נע' לתספוקת השדה במלחמת המפרץ (1991).
תהליכי הדיונים הלוגיסטיים והטכניים, בירור הפתרונות לתו"ל המתאים והמקורות להצטיידות ברכיבי המערכת נמשכו עד לראשית שנות ה-2000.
לקראת מלחמת לבנון השנייה ב-2006, לאחר החלטה על הצטיידות על בסיס רכב שינוע ייעודי מייבוא (מתוצרת חברת 'אושקוש' מארה"ב), נעשה שימוש ניסיוני בהפעלת שדה של מערכת ה'מגבה נע' הצה"לית בתנאי לחימה. הסבה רחבה נמצאת עדיין בתהליך
- אלי'מ (דימ) 3 חריש עמוק' – פיתוח אסטרטגיה וגישת הפעלה לאספקה לצה"ל של *יבוא בחירום' מחו"ל עבודה זאת בוצעה על ידי במסגרת של שירות מילואים בתנאי קבע של 6 חודשים בראשית 1986. העבודה בוצעה במסגרת אג"א, והתנהלה בממשק של צה"ל ומשרד הביטחון ה'שותף האסטרטגי' (צבא ארה"ב).
הרקע להזמנת העבודת
לקראת קיץ 1986 תוכנן 'מפגש אסטרטגי' בין צה"ל ומשרד הביטחון לבין צבא ארה"ב, זאת לליבון נושא הרכש בחירום מארה"ב באמצעות הפעלת 'רכבת אווירית', בדומה לזאת שהופעלה במהלך מלחמת יוה"כ ב-1973. בדיונים המכינים לקראת המפגש התברר לאג"א, שהיה מופקד על ההכנות אליו, שמאז תום מלחמת יוה"כ לא קוימה בצה"ל עבודת מטה (עמ"ט) לבירור הצרכים ושיטת היישום של הפעלה כזאת. לצורך ביצוע פרויקט מיידי של ההכנה למפגש גויסתי לביצוע בדיקה שמטרותיה העיקריות היו: א. בחינה (בדיעבד) של הנסיבות, הביצועים והלקחים מהפעלת "הרכבת האווירית" במלחמת הכיפורים, לאספקה של פריטי תחמושת ואמל"ח חיוניים לצה"ל, זאת בהתאם לצרכי החירום שהתפתחו במהלך המלחמה.
ב. פיתוח אסטרטגיה להפעלה כזאת בנסיבות הצפויות לעיתוי של עכון לעכשיו' «A פיתוח תפישת הפעלה בסיסית לצה"ל ולמשרד הביטחון/מנה"ר, לצורך ביצוע בפועל של מבצע הרכש בחירום הקוד שנקבע היה מבצע "חריש עמוק").
העבודה סווגה אז ברמה של 'סודי ביותר' וחייבה קבלת אישורים מיוחדים למעורבות שלי מול כל הגורמים המעורבים בצה"ל, במערכת הביטחון ובפוטנציאל האזרחי המעורב (כגון: 'אל עלי, ממ"ן, רשות שדות התעופה (רש"ת") ועוד. גורמים מעורבים בביצוע העבודת העבודה בוצעה במשרד הראשי של מטכ"ל/אג"א, בהנחייתו של סגן מפקד האגף. בביצוע העבודה פעלתי בעיקר מול הגורמים שלהלן:
1 בצה"ל
- ראש אג"א – אלוף עינן וראשי המחלקות השונים הרלבנטיים לפעילות האספקה בחירום.
- המרכזים הלוגיסטיים – אחסנה, ורפואה.
להק ציוד של חיל האוויר – הגוף היחידי בצה"ל שתיחקר וקבע נהלים לאספקת הציוד הדרוש לחיל בחירום.
- היחידה הייעודית לתמיכה בהפעלת עמוק' – משותפת לאג"א ולמנה"ר.
2 במנה"ר
- ראש מנה"ר.
- מחלקת התחבורה והשינוע.
3 גורמים אזרחיים
+ רשות שדות התעופה – הגורם האחראי לתיאום הטיסות של עמוק'.
- ממ"ן – האחראי לביצוע השינוע של האספקה המגיעה לנתב"ג בהפעלת 'חריש עמוק
- גופים אזרחיים נוספים רלבנטיים ל'חריש עמוק'.
מהלך ביצוע העבודה
בביצוע העבודה התקיימו השלבים שלהלן
1. חקירת לקתים – ריכוז המסקנות מביצוע הרכבת האווירית במלחמת יוה"כ. בפעול אפשר היה לאתר חומר משמעותי רק במפקדת חיל האוויר, המסקנה העיקרית משלב זה הייתה שהרוב המכריע של האספקה שסופקה ברכבת האווירית במלחמת יום הכיפורים לא הספיק 'להתממש' לתמיכה בלחימה במלחמה ההיא, זאת מאחר וחלק ניכר מהאספקה של צה"ל הייתה 'תקועה' ב'צינור האספקה' ותחושת המחסור נבעה מהקושי הלוגיסטי בביצוע סבבי האספקה.
- אלי'מ (דימ) 2 פיתוח הפתרון המוצע פיתוח הפתרון המוצע לביצוע 'חריש עמוק' כלל את שלבי הביניים שלהלן:
- גיבוש אסטרטגיה – גובשה אסטרטגיה כוללת לשיטת הביצוע וקוימו הדיונים הנדרשים לאישורה אצל ראשי הגורמים המופקדים על הנושא בצה"ל ובמשרד הביטחון.
- פיתוח תפישת הפעלה – תפישת ההפעלה לביצוע עמוק' פותחה בעיקר בשת"פ גופי הביצוע המעורבים בצה"ל ובמשרד הביטחון.
- מבנה ארגוני – פותח ארגוני של המערך הנדרש לביצוע בפועל של 'חריש עמוק'.
- תכנית עבודה להיערכות – העבודה כללה גם תכנית עבודה מעשית להכנות הדרושות ע"י גורמי צה"ל ומנה"ר לקראת ביצוע בפועל של 'חריש עמוק
- הצגה ואישור – המרכיבים הנ"ל הוצגו בפני, ואושרו ע"י – ראש אג"א, ראש מנה"ר וראש אגף התכנון של צה"ל. דבר בחודש אפריל 1986 התקיים המפגש האסטרטגי גורמי צבא ארה"ב לצה"ל ומשרד הביטחון. הייצוג הישראלי היה מכובד ואפקטיבי ונוצר הבסים להמשך יישום בפועל של מבצע עמוק עתידי.
בשנת 1997 התקיים תרגיל של ביצוע בפועל של קליטת אספקה בחירום בנתב"ג, בהשתתפות גורמי ארה"ב (כולל הפעלה של מטוס מטען עם יחידות הסיוע האורגניות של צבא ארה"ב), צה"ל, מנה"ר "ANI זאת על בסיס תהליכי הביצוע שסוכמו בפרויקט 'חריש עמוק' והיחידות שהוקמו והוסבו לפעילות במסגרתו.
אריק = אלי'מ (דימ)
.4 המערך. הלוגיסטי בדרג הנפרש בתפישה המרחבית'
עבודה זאת בוצעה כייעוץ לוגיסטי לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) של צה"ל, זאת לפי החלטת ראש האגף – האלוף עמי סגים, הביצוע נעשה באחריות מפקדתו של קצין תחזוקה ראשי (קחת"ר) – תא"ל דני נדיב.
הרקע לביצוע העבודה
ברקע להחלטה על ביצוע העבודה עמדו המסקנות המאוחרות מלקחי מלחמת לבנון הראשונה (1982), במהלכה התגלו בעיות קשות בביצוע התמיכה הלוגיסטית ליחידות השדה שלחמו בה. מציאות זאת הניעה ביצוע שורה ארוכה של דיונים ועבודות במסגרת אט"ל, שמטרתם הייתה ניסיון לשנות את תפישת ההפעלה של מערכת התמיכה הלוגיסטית לכוחות הדרג הנפרש של צה"ל – מרמת הפיקוד המרחבי ו'דרומה' ליחידות המבצעיות עד לדרג הגדוד הלוחם, תפישת ההפעלה שעמדה בבסים תפקוד מערכת התמיכה הלוגיסטית עד וכולל מלחמת לבנון הראשונה.
בראשית שנת 1997 הוקמה 'ועדת היגוי ללוגיסטיקה מרחבית', בהרכב של מספר גדול של מפקדים וקציני מטה שהיו אחראיים אז לכלל הפעילות הלוגיסטית בצה"ל ו/או היו בעלי ניסיון רב בתחום זה במלחמות ישראל. הייתי חבר בוועדה זאת שבחנה חלופות שונות לפתרון הבעיה. הצעה למערכת תמיכה לוגיסטית חדשה שהגשתי במהלך דיוני הועדה התקבלה כחלופה הנבחרת להצגת מסקנותיה לר' אט"ל. מסקנות אלה הביאו אותו להחלטה להטיל על מקחת"ר את האחריות לבדיקת ההיתכנות ל'היערכות לוגיסטית חדשה בדרג הנפרש', וכן לבחירתי כ'פרויקטור' לביצוע הבדיקה, זאת במסגרת עיסוקי כיועץ לניהול המתמחה, בין השאר, בלוגיסטיקה צבאית. העבודה כאמור בוצעה במסגרת ובסיוע של 'ענף במקחת"ר ובהנחיית הקחת"ר חשוב לציין שהבדיקה נעשתה, ומסקנותיה התייחסו, לממד האסטרטגי של הטיפול בנושא ועסקה בראיה רחבה של הרציונל ודרכי הפתרון לשיפור מהותי בנושאים השונים של תפקוד מערכת התמיכה הלוגיסטית ליחידות הלוחמות. להלן תיאור תמציתי של העבודה:
המטרה ורציונל העבודה
מטרת העבודה – כפי שהוגדרה לי בהתקשרות לביצועה:
א. בחינה של מבנה, ארגון ותפישת ההפעלה של המערך הלוגיסטי בדרג הנפרש כיום, ובמידת התאמתו לדרישות הקרב הצפוי לצה"ל.
ב. בחינת חלופות אפשריות למבנה, ארגון ותפעול המערך הלוגיסטי ואיתור חלופה, שתאפשר מיצוי המשאבים הלוגיסטיים באופן מיטבי (במונחים של עלות, זמינות וכד').
רציונל העבודה – כפי שהוגדר במסמך המסכם שלה:
א. תהליך תכנון וארגון המערך הלוגיסטי בדרג הנפרש, בתצורתו הנוכחית, החל לפני מלחמת ששת הימים, אולם, הקמתו ובנייתו החלה רק לאחר מלחמת ששת הימים. מאז ועד עתה לא שונתה התפישה באופן בסיסי.
ב. במהלך שלושת העשורים שחלפו מאז גיבושה של התפישה הקיימת חלו שינויים רבים במרכיבים המרכזיים המשפיעים על פעילות המערך הלוגיסטי לתמיכה בלחימה, עיקרי שינויים אלה הינם:
- חל גידול קיצוני בסד"כ ובאמלי'ח – הן בצה"ל והן אצל האויב – שיופעלו באותם תאי שטח.
- חלו שיפורים בהיבט הדיוק ואיכות הפגיעה של האמל"ח והתחמושת המביעים לצמצום בהיקפי צריכת התחמושת הנדרשים להשמדת מטרה.
- צפויה הגדלה כמותית של פגיעה בכוחות ובאמצעי הלחימה, זאת כתוצאה משולבת מהגידול בצפיפות כוחות לוחמים בתאי השטח הנתונים ומהשיפור באמל"ח גם אצל האויב.
תחקירי ולקחי מלחמות מראים באופן בולט ועקבי כי התחזוקה, ברוב המקרים, לא פעל ולא צפוי לפעול במתכונתו הארגונית המלאה.
- אלי'מ (דימ) הנחות היסוד לעבודה כמסגרת לעבודה עמדו הנחות היסוד הבאות:
א. המבנה הבסיסי של צה"ל והתכניות האופרטיביות הקיימות לא ישתנו.
ב. צה"ל לפעול תחת מגבלות תקציביות., אולם PWN? להצטייד באמל"ח ומערכות מתקדמים.
ג. | העבודה חייבת להתמודד החזקות והחולשות המאותרות כיום במערך הלוגיסטי של צה"ל, כדלהלן: חזקות:
- ההשתייכות האורגנית של המערך הלוגיסטי לאוגדות הלוחמות מאפשרת שת"פ אפקטיבי המערך הלוגיסטי לכוחות הלוחמים.
קיימת רמת עצמאות לוגיסטית גבוהה של הדרג הלוחם כתוצאה משליטתו במשאבים הלוגיסטיים המאפשרת את התאמתם לשינויים השוטפים במצבי הלחימה.
חולשות
- גמישות נמוכה בהפעלה של התמיכה הלוגיסטית, העל אוגדתית, להתאמה לשינויים במצבי הלחימה.
- קיים קושי גדול בהפעלת היחידות הלוגיסטיות האורגניות (בעיקר במסגרת אגד התחזוקה האוגדתי) כתוצאה מהמגבלות הקיימות בגזרות הלחימה בנושאי הצירים, מרחבי הפרישה ושטחי העבודה.
- רמת ניצולת נמוכח של המשאבים הלוגיסטיים, בעיקר כתוצאה מפיזור של משאבים אלה באוגדות לפני שלבי הלחימה בפועל, וכתוצאה – קיום קושי גדול בהקצאתם בהתאמה לדרישות המשתנות של מצבי הלחימה.
- קיימים קשיים ניכרים בשליטח בתנועות ובכוחות הלוגיסטיים בעורף המיידי והרחוק של הכוחות הלוחמים, זאת כתוצאה מהשילוב של הגורמים הבאים:
חוסר באמצעי שליטה הולמים – רכב, אמצעי קשר ומחשוב.
משימות השליטה המוטלות על אגד התחזוקה חורגות מיכולותיו הארגוניות וממשאביו.
/ העדר סד"כ הולם של כוחות מקצועיים.
עיקרי תהליך העבודה
א. גורמים מעורבים – בביצוע העבודה היו מעורבים הגורמים שלהלן:
- צוות היגוי עליון בהרכב – ר' אט"ל, החיל הראשיים של החילות הלוגיסטיים והפרויקטור.
- פרויקטור – אריק אכמון, נעזרתי בקצין מטה מ-מקחת"ר/ענף תורה שתמך בי בנושאי התיאומים, האיסוף של החומרים הנדרשים ובהפקת הסיכומים בכל שלבי העבודה.
- ענפי התורה של החילות הלוגיסטיים – חיל התחזוקה, חיל החימוש וחיל הרפואה.
- הגורמים הלוגיסטיים הרלבנטיים באט"ל ובפיקוד הצפון.
- גורמים מקצועיים שעסקו בבדיקות שונות, כגון: רפאל שערכה סקר ביצועים וגורמים מקצועיים בחילות הלוגיסטיים. ב. תהליך העבודה – להלן טבלה המתארת את תהליך ביצוע בפועל:
לפני ביצוע הפרויקט
- גיבוש חלופות להערכות החדשה – עבודה בשתי ועדות רב-מקצועיות מקבילות
- הצגת חלופה מועדפת לר' אט"ל, קבלת הנחיות לגיבוש מתכונת סופית של ההערכות החדשה | | "ולי 1997 פברואר – יוני 1997
- אלי'מ (דימ) במסגרת הפרויקט: סה"כ משך ביצוע העובדה:
- גיבוש ההערכות החדשה (באחריות קחת"ר) – ריכוז ע"י הפרויקטור. יולי – ספטמבר 1997
- סיוע בפיתוח ע"י גורמים מקצועיים – חייליים ומקצועיים.
- הצגת מסקנות ביניים לר' אט"ל ואישור הרעיון המרכזי של העבודה על ידיו. ראשית אוגוסט 1997 1997 מסקנות מתקדמות לר' המפח"ש (אלוף עמוס מלכה) ולסגני הרמטכ"ל (האלופים מתן וילנאי | אוגוסט ושאול מופז) ואישור לגיבוש סופי של מתכונת ההיערכות החדשה..
- הכנת מסמך מסכם של ההיערכות החדשה ספטמבר 1997
- אישור סופי של ההיערכות החדשה ע"י ר' אט"ל 8 ספטמבר 1997 עיקרי ההצעה להיערכות החדשת להלן תיאור תמציתי ביותר של עיקרי ההצעה ל'מערך הלוגיסטי בדרג הנפרס בתפיסה המרחבית' שהוגשה בספטמבר 1997 לאישורו של ר' אט"ל:
א. תמצית העקרונות והיעדים – העומדים בבסים ההיערכות:
עקרונות
- ההיערכות החדשה מוצעת בהתאמה לתרחישים הצפויים בשעת חירום.
- תקוים תאימות מלאה בין גזרות האחריות האג"מית והלוגיסטית.
- חלק ניכר מהתמיכה הלוגיסטית ללחימה תועבר מהמתכונת האורגנית ליחידה הלוחמת למתכונת של תמיכה מרחבית.
- יחול שינוי עמוק במבנה הכולל של המערך הלוגיסטי ובתורת ההפעלה שלו.
יעדים לוגיסטיים עיקריים
- ההיערכות הלוגיסטית החדשה תאופיין בהעלאת הניצולת (ההספק) של מערך המשאבים הלוגיסטיים בהיבטים הבאים: /> העלאת התפוקה (הביצועים) של הסד"כ הקיים.
הקטנת הסד"כ תוך שמירת רמת הביצועים הקיימת שלו.
- השגת גמישות הפעלה מירבית של הכוחות הלוגיסטיים ע"י:
התאמת היחידות הלוגיסטיות להפעלה בגזרות ובמשימות השונות של הלחימה.
אפשרות הפעלה בכפיפות למערכי הפיקוד והשליטה ברמות השונות – פיקוד מרחבי, גיים, אוגדה וחטיבה לוחמת. התאמה להפעלה במסגרת יחידתית/אורגנית ו/או מרחבית.
ב. עיקרי ההיערכות המוצעת
(1 המערכת הלוגיסטית
- מדרג הפיקוד והשליטה במערך הלוגיסטי של הפיקוד המרחבי:
מפקדה לוגיסטית פיקודית – תפקד על סך הפעילות הלוגיסטית במרחב הפיקוד.
מפקדת שליטה מרחבית – תפקד על הפעילות הלוגיסטית העורפי של גזרת המפקדה הכפיפה ישירות לפיקוד (בד"כ גיים ו/או אוגדה). מפקדה זאת תשלוט בפעילות המערכים הלוגיסטיים היחידתיים של הכוחות הפועלים במרחבה.
~ מפקדת שליטה אורגנית – תפקד על היחידות הלוגיסטיות האורגניות של היחידות הלוחמות (בעיקר באמצעות אגד התחזוקה האוגדתי המוקטן).
- אלי'מ (דימ)
- מערכי הכוחות המקצועיים:
המערך הנייח – סה"כ היחידות המקצועיות הפזורות במרחב הפיקודי (כגון: בתי חולים, סדנאות ובסיסי אספקה וחימוש) התומכים בלחימה במרחב הפיקודי.
התאמת הסד"כ שלהם למצבי לחימה משתנים. יחידות ייבנו ע"י המפקדה הלוגיסטית הפיקודית שתהיה אחראית גם המשתנות של ניהול הקרב.
(אוגדה, חטיבה, גדוד).
2) עיקרי תורת ההפעלה
תורת ההפעלה של המערך הלוגיסטי במתכונתו החדשה מתאפיינת במרכיבים שלהלן:
- הפעלת התמיכה הלוגיסטית הנדרשת במרחב הלחימה הפיקודי, זאת באמצעות הפעלה משולבת ומתואמת של כל יחידות הסד"כ הלוגיסטי הקיימות בפיקוד, בשיטה שלהלן:
- המערך הנייח של היחידות הלוגיסטיות המקצועיות הפרושות במרחב הלחימה – הכפוף לפיקוד המרחבי, יספק את התמיכה הלוגיסטית 'העמוקה' (דרג ג') לכוחות הלוחמים במרחב הפיקוד.
ב') בעיקר באמצעות היחידות המקצועיות של אגד התחזוקה האוגדתי שיתוגבר – בהתאם למצבי הלחימה
- התמיכה הלוגיסטית השוטפת ללחימה (דרג א') תסופק לכוחות ע"י היחידות המקצועיות האורגניות שלהן (בחטיבה ובגדוד).
גמישות ההפעלה של מערך היחידות המקצועיות בגזרת הפיקוד תקבל ביטוי באמצעות תגבור של היחידות למצבי הלחימה המשתנים.
ההפעלה שלהן לפלוגות המקצועיות ביחידות האורגניות לכוחות הלוחמים (עפ"י רוב באגד התחזוקה המוקטן). 3( הפיקוד והשליטה על המערך הלוגיסטי שיטת הפיקוד והשליטה על תפקוד מערך הכוחות הלוגיסטיים בדרג הנפרש היא פועל יוצא של ההיערכות החדשה שהוצעה בעבודה זאת, להלן עיקרי
- גישת הפיקוד נגזרת מהכלל היסודי לפיו תתקיים הלימה בין הקצאת היחידות הלוגיסטיות למערך הנתון של היחידות הלוחמות, לפיכך תוקצה יחידה לוגיסטית ליחידה הלוחמת בהתאמה למשתני הלחימה שלה:
/ תכניות הפעולה של היחידה הלוחמת.
- הערכת התמיכה הלוגיסטית הנדרשת בהתאמה.
- ניתוח הפעילות הלוגיסטית בחתך של צירים ושטחי עבודה נדרשים (כגון: סובות, זמני סבב, משטחי שינוע וכד'), זאת בהתאמה לסוג המקצועי של היחידה הלוגיסטית (רפואה, חימוש ואספקה).
- אלי'מ (דימ) שיטת השליטה הינה פועל יוצא מהתפישה לפיה הרציונל המרכזי של השליטה יהיה של שליטה מרתבית מהאמור לעיל בסעיף ב. 1) העוסק במבנה המערכת הלוגיסטית אפשר לגזור את מערך יחידות השליטה המרחביות, בהיררכיה שלהלן:
/ מפקדת שליטה פיקודית – יחידת שליטה מרכזית, השייכת למערך היחידות של הפיקוד המרחבי, המקצה יחידות הפעילות הלוגיסטית המתרחשת בפיקוד המרחבי.
מפקדת שליטה מרחבית – מפקדת שליטה כפיפה (בד"כ במרחב לחימה גייסי) המהווה שלוחת שליטה של מפקדת שליטה בכירה לה. מפקדות שליטה אלה הן בדרך כלל נייחות למשך לחימה ארוך למדי (לדוגמא: מפקדת השליטה הגייסית ב'משגב עם' ששלטה בפעילות הלוגיסטית בגזרת הלחימה של הגיים המזרחי במלחמת לבנון הראשונה. / מפקדת שליטה אורגנית – תפקיד זה יוטל בדרך כלל על מפקדת התחזוקה של האוגדה הלוחמת בגזרתה, ו/או על גורם התחזוקה ביחידות הכפיפות לאוגדה (בדרך כלל חטיבות או 'כוחות משימה' מיוחדים). מפקדה זאת היא הלוחמות של האוגדה לה אגד התחזוקה הספציפי. מפקדת השליטה המרחבית הנ"ל מהווה גורם-על ה'מחבר' הן מהמאגר הפיקודי והן מ'אוגדות שכנות', זאת כנדרש בהתאם להתפתחות הלחימה בפועל.
סטטוס העבודת
אפשר לתאר את סטטוס סיום העבודה בממדים הבאים:
א. גישת הטיפול – הפרויקט לגיבוש השיטה המוצעת ל'היערכות המערך הלוגיסטי בדרג הנפרש בגישה המרחבית' בוצע ברמה האסטרטגית. ברמה זאת מטופלים – בכפיפות למטרה המוגדרת ע"י מזמין העבודה – הנושאים הכלולים בסעיף המרכזי של תיאור זה – 'עיקרי ההצעה להיערכות החדשה'. הטיפול ברמה זאת משאיר שורה ארוכה של נושאי המשך לטיפול 'פתוחים' בתחומים שונים שעיקרם יתואר להלן.
מסמכים שהוגשן – במהלך העבודה הופקו מסמכי ביניים רבים (כגון: מצגות ייעודיות בכל שלבי הצגת התכנית לדרגי הפיקוד השונים, מסמכים פנימיים למקחת"ר ועוד). לסיכום העבודה הוגשו לר' אט"ל שני תיקים מסכמים: תיק 'בחינת תפישת הפעלת המערך הלוגיסטי בדרג הנפרס בשע"ח' – התיק הוגש ביולי 1997 לקראת הדיון המסכם של ועדת ההיגוי לבחינת תפישת הפעלת המערך הלוגיסטי בדרג הנפרש' לעיל בסעיף ראשי עיקרי תהליך העבודה/טבלה התהליך). בסיומו של דיון זה הוחלט ע"י ר' אט"ל על ביצוע הפרויקט המתואר כאן. התיק מספר רב של מסמכים המתארים את תהליך עבודת הועדות המקבילות ואת מסקנותיהן (כולל החלופה המומלצת שהוכנה על ידי), וכן מצגת מקיפה של תהליך העבודה לקראת המלצה זאת.
תיק 'המערך הלוגיסטי בדרג הנפרש בתפישה המרחבית'- התיק הוגש לר' אט"ל באמצע ספטמבר 1997 כהצגה מסכמת של הפרויקט לצורך אישורה של הצעת ההיערכות בפועל הכלולה בו. בתיק נכללו מסמכים מסכמים שתמציתם מוצגת בתיאור שלעיל.
בדיון של וועדת ההיגוי העליונה (ראה לעיל), שהתקיים בתאריך 27 בספטמבר 1997, אישר ר' אט"ל את המלצות הפרויקט ונתן הנחיות להמשך הפעילויות הקשורות ליישומו, פעילויות שכללו בעיקר עבודת מטה (עמ"ט) מפורטת ומעמיקה, כשלב ראשון Dw» ההיערכות החדשה בפועל.
- אלי'מ (דימ) אחרית דבר
- ייקצר המצע מלהשתרע', בתיאור תמציתי זה, את כל שהתרחש מוכר לי בפרטיו) מהמועד של האישור העקרוני של מסקנות העבודה, כאמור בספטמבר 1997 ועד ליישומן בפועל של עיקר מסקנות אלה במהלך שנת 2007, לאחר תום 'מלחמת לבנון השנייה'. במלחמה זאת כשלה – פחות או יותר – המערכת הלוגיסטית בדרג הנפרש במתן תמיכה – יעילה ואפקטיבית, הנדרשת לצרכי הלחימה של הדרג הלוחם חלקים מרכזיים בדו"ח ועדת השופט…………). החלטתו של ר' אטיל – האלוף אודי – שהתקבלה לפני המלחמה – להתחיל ow») את המלצות הפרויקט הוותיק, פתחה את התהליך nw» המסקנות שהתקבלו עשור שנים קודם ולהעבירן לשלב היישום בפועל.
העיכוב ביישום אפייני לתהליכי קבלת החלטות ויישומן בגוף הענק, והשמרני, של צה"ל. אך כפי שנאמר שוב מאוחר מאשר בכלל לא' – כיום מופעלת המערכת הלוגיסטית בדרג הנפרש במבנה ותהליכים הנשענים חיטב על המלצות הפרויקט הוותיק שבוצע על *די. ה'היערכות החדשה' בהצלתה במהלך ה'מבצעים/מלחמות' של העשור הנוכתי.
ראה גם: ביוגרפיה של אריק אכמון
המסמך המקורי (סריקה)
הטקסט בעמוד זה הומר מסריקת המסמך המקורי באמצעות זיהוי תווים (OCR) ועבר עריכה קלה, ולכן ייתכנו בו שגיאות. הנוסח המחייב הוא המסמך הסרוק: