התייחסות ביקורתית למחקר על קרבות "החווה הסינית" במלחמת יום הכיפורים (קרבות "אבירי הלב").
פברואר, 2011
קרבות "הח ית" במלחמת הכיפורים
לפי בקשת מחלקת ההיסטוריה של צה"ל, להלן התייחסותנו למחקר ההיסטורי המופיע ב"קונטרס" – קרבות "החווה הסינית" במלחמת יום הכיפור (להלן "המחק א. מבוא בפתח הדברים ברצוננו להבהיר מספר נתוני רקע החשובים, לדעתנו, להערכתה של ההתייחסות זאת:
1 מבנה הה
סות – אנו מחלקים את התייחסותנו לארבעה חלקים:
א) מבוא – מציג את הדגשים והמתודולוגיה של התייחסותנו.
ב) התייחסות לתכני המחקר הקשורים לחט' 247 – במסגרתה נעיר את הערותינו לאותם מתכני המחקר שהיתה לנו מעורבות אישית בהם ו/או יש לנו ידע אישי על ההתרחשות המתוארת במחקר.
התייחסות כללית לשיטת המחקר ותכניו – חלק זה נראה לנו כמרכזי בהתייחסותנו, זאת כתוצאה מההסתייגויות הרבות שיש לנו על מתכונת ביצוע המחקר וגישת גיבוש תכניו.
ד) סיכום והמלצות – כמפקדים מובילים במבצע "אבירי הלב" אנו מרגישים שיש לנו סמכות ערכית להוסיף גם חלק זה להתייחסותנו.
2 גישת ההתייחסות – את התיחסותנו ניתן לאפיין במרכיבים שלהלן: א) איננו מתיימרים לסכם מחקר המכיל (עם נספחיו) 416 עמודים, אלא בדרך של הצגת ההתייחסות במסמך תמציתי שיאפשר לנו ayn? את ליבת טיעונינו. מקווים ש"המעט" יפנה את תשומת הלב ל"מרובה", אך קצר המצע מלהשתרע.
ב) אנו מבקשים להתייחס לנושאים שאנו מעלים בבחינת "מוציא ולא ממצה". אנו מקווים שכתוצאה מהתייחסותנו זאת תקוים חשיבה חדשה באשר למוצג במחקר זה, וכתוצאה – לעשייה הנדרשת כמסקנה מחשיבה זאת, הן ביחס למתכונת בה נערך המחקר והן לגבי תכניו.
ג) בכל מקרה, נתוני התחקיר שנערך כתשתית למחקר יוכלו לשמש בעתיד כנקודת מוצא למחקר האמיתי שמן הראוי היה לעורכו לצורך כתיבת ההיסטוריה של המערכה המרכזית והמכרעת שהתרחשה במלחמת יום הכיפורים בחזית סיני, ואולי במלחמת יום הכיפורים כולה. נתייחס לכך בהמשך הדברים.
3 עורכי מסמך זה
מיל) דני מט – מח"ט חט' 247 בקרבות אבירי הלב. שאין צורך לפרט לגבי הרלבנטיות שלו בהתייחסות למחקר זה.
החטיבות את תחקירי העומק על לחימת חט' 55 בקרב לשחרור ירושלים, וכן על לחימת חט' 247 (55) בקרבות אבירי הלב. קורות החיים שלו מצורפות כנספח. ב. התייחסות לתכני המחקר הקשורים לחט' 247 בפרק זה נתייחס בצורה שיטתית לתכני המחקר הרלבנטיים לחט' 247, זאת בהתאם לגישה שלהלן:
א) האינדכס להתייחסות יהיו מספרי העמודים במחקר בהם מצוין האירוע או המופע אליו אנו מתייחסים.
ב) ההתייחסות הינה רק לאותם אירועים/מופעים בהם היה לנו חלק אישי בהתרחשותם ו/או ידע אישי על התנהלותם.
1 הערות לע' 31-32
תיאור אירוע הפגישה בין מח"ט 247 לבין אלוף הפיקוד:
א) תיאור האירוע אינו מדויק מתחילתו ועד סופו. נראה לנו שיש לשחזרו. התיאור כפי שמופיע כאן אינו נותן תמונה מהימנה ואינו מאפשר להפיק את הלקחים הנדרשים מאירוע מפתח זה.
ב) אף אחד ממפקדי חט' 247 לא נפגש עם האלוף שרון בשלב זה של טרום הלחימה. בהערה 28 קיים, לדעתנו, ערבוב בין אירועים שונים. בכל מקרה, אין בכל האמור בהערה כל קשר לחט' 247.
ד) בהמשך תיאור האירוע בע' 32 נאמר: "נראה כי מבחינתם של גונן והצנחנים, תקיפת מערכי המצרים נראתה כפעולה סבירה". יתכן שהפעולה נראתה סבירה לגונן, אך "הצנחנים" היו בזירה רק כמחצית השעה, לא היה לנו שום מושג על הפעולה המוצעת מלבד הצבעה על לגבי מיקומה. אכן, כפי שהדברים הוצגו, הפעולה ראויה לנו כחטיבת צנחנים, אך בין סבירה לראויה קיים הבדל כרחוק מזרח ממערב. לגבי האמור בהמשך אותו תיאור – כנראה שהצגה חפוזה כזאת גם הוצגה ע"י מפקדת אוג' 162 לגד' 890, כ-10 ימים מאוחר יותר. במקרה שלנו התייצב מול האלוף גונן האלוף אריק שרון, ואילו במקרה השני לא ברור מהמחקר עם מי התייעץ גונן ביחס להחלטתו להוציא לפועל תכנית הזויה כזאת (למעשה נשלח בחופזה גד' 0, עם אמל"ח חסר, ללחימה מול המתחם החטיבתי המצרי המבוצר היטב בפאתי הגזרה הדרום-מזרחית של "מיסורי"). כמו כן ברור שנתוני הגזרה ואופי הלחימה בה היו כעבור 10 ימים ידועים ומוכרים היטב. לדעתנו יש מקום למתן תשובות ברורות במסגרת המחקר, בכל האמור לנסיבותיה וסבירותה של הפעולה ולא להעלאת סברות חלושות, כפי שנעשה כאן בפועל. ציטוט – "לא ברור מדוע גונן (שביטל בפני שרון) הוסיף ושלח את חטיבת הצנחנים הסדירה ……" לנו לא ברור מה לא ברור לעורכי המחקר.
ה) הרעיון לשלוח את חט' 247 למשימה זאת עלה וירד במהלך של כ-45 דקות. זהו, פחות או יותר, הזמן שעבר משלב העלאתו בפני מח"ט 247 ועד לביטולו הסופי, זאת כתוצאה משיחה קצרה בטלפון שנוהלה בין גונן לשרון (השיחה נוהלה דרך הרמקול של חמ"ל הפיקוד ושמעו אותה כ-20 אנשים, כולל אנחנו).
2 הערות לע' 68
א) אירוע מפתח, שכלל אינו מוזכר במחקר, הינו קב' תכנון/פקודות פיקודית שנערכה בחמ"ל ב"דבלה" ב-121100. בקבוצה השתתפו – אלוף הפיקוד, ושלושת מפקדי האוגדות (אלוף אלברט מנדלר, מפקד אוגדה 252 נהרג באותו יום אחה"צ). אנחנו השתתפנו בקבוצה – במעגל החיצוני – כמפקדי החטיבה המיועדת לביצוע הצליחה הראשונית וההיאחזות בראש הגשר.
ב) חלק שולי מפירוט האמור באירוע זה מובא בע' 68. התיאור הינו מעט שאינו מבהיר את התמונה כולה כפי שנפרשה בקבוצת תכנון/פקודות זאת, בה גובשו וסוכמו קווי המתאר העיקריים של מבצע אבירי הלב, כפי שבוצעו בהמשך, הלכה למעשה, במהלך הלחימה.
ג) את הדיון סיכם גונן באמירה "אני מקבל את הצעת התוכנית של אריק במלואה". ד) מיד בתום האירוע הצטרפנו לטיסה במסוק של אריק, היישר להשתתפות בקבוצת התכנון הראשונה של אוג' 143 לביצוע הצליחה. קבוצת התכנון התקיימה בטסה בו ביום אחה"צ, ועסקה בהנחיות של אריק למפקדי הכוחות ולמטה האוגדה לתכנון הצליחה. השתתפו בה כל מפקדי החטיבות של האוגדה והמטה המבצעי של אריק. הערה לע' 71 "אבירי הלב" – התכנית הפיקודית המוצגת כאן הינה, לכל היותר, סקיצה ראשונית של התכנית הפיקודית. הקשר בינה לבין מה שבוצע בפועל חלקי מאד. לא מצאנו טבלה דומה לגבי התכנית לפיה ניתנה לנו הפקודה ב-15.10, בבוקר שלפני הצליחה. נראה לנו שניתוח הביצוע של אבירי הלב חייב להשען על פירוט פורמלי מדויק של התכניות במסגרתן יצאנו למלחמה. פירוט כזה חייב להעשות בטבלאות במתכונת אחידה, בהן ניתן להשוות בין שלבי הפקודות השונים לעומת הביצוע בפועל. במחקר מופעים דגמים רבים של הצגת תכניות, פירוטי סד"כ ונתונים נוספים (בדרך כלל במתכונת של "סיפור" האירועים). לדעתנו קשה מאד "לצאת" מסבך זה ולהבין – מה קרה, מתי ומי השתתף ? זאת בעיקר כאשר רוצים לגבש תמונה כללית משווה של המערכה.
הערה לע' 79-80
בסיפא של ע' 79 ובתחילת ע' 80, נאמר שחט' 247 השתתפה בקרב אום-כתף במלחמת ששת הימים. למען הדיוק חטיבה 247 (אז 55) השתתפה בקרב בירושלים בפיקודו של מוטה גור. את הקרב באום כתף ניהלה חטיבת הצנחנים במילואים 80. אכן, דני מט היה מפקדה באותם ימים.
הערה לע' 81
במרשם הסד"כ של אוג' 143 המופיע בעמוד זה נשמט משום מה פירוט הרמה הגדודית של חט' 247. מן הראוי לתקן השמטה זאת.
הערה לע' 101
חטיבה 247 (אז 55) הוקמה בשנים 1964עד 1967. אימון ההקמה שלה והכרזתה כחטיבה בסד"כ של צה"ל נועדו לחודש אוגוסט 1967. בפועל בוצע אימון ההקמה במסגרת השתתפות החטיבה בקרב לשחרור ירושלים.
הערות לע' 102-103
א) מופיעה כאן גרסה נוספת ושונה במידה מסוימת מזאת המופיעה בע' 31-32, שתיהן לא מדויקות.
ב) תיאור נוהל הקרב של חט 247 לקראת הצליחה אינו מדויק וחלים בו שיבושים רבים. לדעתנו יש לכותבו מחדש (תמצית נוהל הקרב החטיבתי מצ"ב כנספח). ג) אנו סבורים שהחלק החשוב בנוהל הקרב של חט' 247 הינו השילוב שחל בו בין נוהל קרב ארוך ומסודר במסגרתו גובשה תכנית בסיסית (המועלית בצורה כללית ולא מלאה במחקר), לבין נוהל קרב חפוז, במסגרתו חלו שינויים מהותיים בתכנית הבסיסית, זאת כאשר חלו שינויים קריטיים בתנאי הסף ליציאה ללחימה. שינויים אלה לא מתוארים במחקר. לדעתנו התשתית המסודרת של התכנית הבסיסית אפשרה את שינויה ברגע האחרון. לא ניתן לערוך השוואה בין הביצוע בפועל לבין התכנית שעמדה בבסיסו מבלי להציג תכנית זאת.
8 הערה לע' 182
בתחילת העמוד מוזכר "תמסח" שעמד בצומת. בשלב זה עדיין לא היו תמסחים בגזרת התעלה. כנראה שהכוונה לרכב אמפיבי מצרי כלשהוא.
9 הערה לע' 194
מוזכרת כאן השתתפות של אל"מ דני מט בקבוצת פקודות. לא היתה השתתפות כזאת, כל התיאומים והפקודות בשלב זה ניתנו בקשר.
0. הערה לע' 210
א) המטח הארטילרי פגע במפקדת החטיבה ב-170800 ולא ב-171800 – כפי שכתוב במחקר.
ב) נאמר כאן: "כושר העמידה של כוחות החטיבה מול תגובות האויב, הדאיג מאד את המח"ט", לא ברור לנו המקור לקביעה זאת. לכל אורכה של תקופת שהייתה של החטיבה בגדה המערבית לא היה לנו ספק ולו הקל ביותר, שבנסיבות השטח (סבך "החיץ החקלאי" על מטעיו ותעלותיו) ובהתחשב במצאי נשק הנ"ט שהיינו מצוידים בו (שכלל, בין השאר, 28 טנקים מחט' 421), יהיה באפשרותנו להתמודד עם כל תקיפה של הצבא המצרי על ראש הגשר.
1. הערה לע' 241
בתחילת העמוד מצויה הערה המטילה ספק ביחס לשליטתו של אריק שרון בניהול המערכה. הערה זאת מצטרפת להערות רבות המופיעות במחקר המציגות את הספקות של דרגי הפיקוד הבכירים בפד"מ ובמטכ"ל בכשירותו של אריק שרון לנהל את הלחימה שהוטלה על אוגדה 143 במערכת אבירי הלב. לפחות לנו, אנשי הפיקוד הבכיר של חט' 7 לא היתה הרגשה כזאת. להיפך, בירכנו על מזלנו הטוב שזכינו במערכה קשה זאת להיות תחת פיקודו של מפקד השדה הטוב ביותר איתו נפגשנו במהלך שירותנו הצבאי, כולל במערכה זאת. תחושה זאת קיימת אצלנו עד היום.
ג. התייחסות כללית לשיטת המחקר ותכניו
לא מצאנו במסגרת המחקר, כפי שהוצג בפנינו, הגדרה ממוקדת של מטרה ויעדים אליהם מכוון המחקר. הרמזים היחידים להימצאותה של מטרה ויעדים כאלה מצויים ברישא של ההקדמה למחקר מטעם רמ"ח היסטוריה (ע' 3), וכן בסעיף "שאלות המחקר" במבוא של עורך המחקר (ע' 17). שתי התייחסויות אלה אינן אומרות הרבה, מלבד מספר קלישאות על מחקר בהיסטוריה צבאית וההצבעה על אירוע הלחימה של גד' 890 ב"חווה הסינית" (א יותר נכון = בפאתי מתחם "מיסורי") והשלכותיו השונות – כאירוע המרכזי סביבו סובב המחקר. קשה לנו להבין כיצד יכול אירוע שולי זה – מההיבט של היסטוריה צבאית – להפוך למוקד של הטיפול ההיסטורי במהלכי המערכה המרכזית שנוהלה ע"י צה"ל במלחמת יום הכיפורים בחזית סיני – מערכת "אבירי הלב".
אנו רואים לכן בסיפא של ההקדמה למחקר, החתומה ע"י רמ"ח היסטוריה (ע' 5), את "הצהרת הכוונות" של מחלקת היסטוריה בכל האמור למטרתו של מחקר זה ואת היעדים שעליו להשיג. אנו מוצאים לנכון לצטט במלואה את הסיפא להקדמה כנקודת המוצא להתייחסותנו למידה בה המחקר מתמודד יעדיו.
"מחקרו של ד'ר ישראל בן דור הוא קפדני, מאוזן ושקול של קרבות החוה הסינית. הוא מהווה נדבך חשוב בשחזור קורותיה של מלחמת יום הכפורים שאינו משועבד לשיקולים זרים, מסחריים(?) או אישיים, ואינו מודרך על ידי רגשות של קיפוח, עוול או איום. יש לקוות שהנמכת הלהבות של הויכוחים המוכרים תאפשר ביקורתי מעמיק במלחמה קשה זו."
נתמקד במספר נושאי ליבה בתחום המבני והמתודולוגיה של המחקר, זאת מתוך רצון לבדוק האם ההנחות העומדות בבסים המחקר ושיטת ניהולו, אכן תומכים באפשרות להתמודד עם היעדים שהוצבו בפניו כנ"ל.
1 נושאים מבניים
בתחום זה אנו כוללים את הנושאים הקשורים למעטפת המבנית של המחקר, ולהשפעה האפשרית שלה על משמעות תכניו, כפי שייתפשו ע"י המעיינים בו.
(1 המחקר – שם המחקר, המופיע על עטיפת הקונטרס, אינו הולם לנושאים בהם עוסק המחקר הלכה למעשה. נראה לנו שמן הראוי היה לקרוא את המחקר בשם: קרבות "אבירי הלב"
המערכה לצליחת תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים
שינוי זה יכול להיות בבחינת "הסר מכשול מפני עיוור", זאת מאחר ולדעתנו השם שנבחר גורם להטיה מנטלית בתפישתו הראשונית של המעיין במחקר בכיוון המביא לראיית לחימת גד' 890 (מינוס) בפאתי מתחם "מיסורי" (המוגדר כ"חווה הסינית") כנושא הליבה הצבאי של קרבות "אבירי הלב", אנו מקווים שלא לכך התכוונה מחלקת ההיסטוריה. נתייחס בהמשך לדעתנו על משמעותה של לחימה זאת, בהיבט הצבאי וההיסטורי של קרבות אלה.
2) יחסים כמותיים בתכולת המחקר – נתייחס לנושא זה, הן מההיבט הכמותי והן לגבי המשמעויות הנתפשות של היבט זה.
א) טבלת ניתוח תכולה – הטבלה שלהלן מציינת את מספר העמודים שהוקדשו במחקר לנושאים מרכזיים בלחימת אבירי הלב. כמובן שאנו נותנים דגש בטבלה לנושאים, שלדעתנו, יש להם משמעות נתפשת ייחודית.
טבלת ניתוח תכולה (יחסים נבחרים)
נושא/יחידה עמודים משקל במחקר (%)
שהוקדשו בחלק זה במחקר כולו
1( סה"כ המחקר (ללא נספחים) 363 100 100 התייחסות לכלל פעילות האוגדה 116 100 32 / סיכום פעילות האוגדה 3 25 1 / מתוך זה – התייחסות לחט' 14 34 29 8 התייחסות לכלל פעילות האוגדה 120 100 3 / סיכום פעילות האוגדה 3 25 1 מתוך זה – התייחסות לגד' 890 67 56 18 4( התייחסות לאוג' 162 (בלי גד' 890( 49 41 13 3 ניתוח כמותי של הטבלה – באמצעות השוואת הנתונים העיקריים המצוינים בטבלה זאת אפשר להגיע למסקנות הכמותיות שלהלן:
א) דגשי לחימה בתוך אוג' 143 – ניתן דגש ברור לפעילות חט' 14 (29%). ב) דגשי לחימה בתוך אוג' 162 – מתן דגש חסר פרופורציה לפעילות גד' 890, בשיעור של 56% מההתייחסות הכוללת ללחימה באוגדה, כאשר רק כ- 41% מההתייחסות הכוללת ללחימה באוגדה מוקדשת לשאר פעילות הלחימה שלה, כולל הלחימה המשמעותית שהתרחשה באוגדה במערכת אבירי הלב – בלימת ניסיון הפריצה צפונה של חטיבה 25 המצרית והשמדתה.
ג) דגשים בהתייחסות ל-גד' 890 – קיימת במחקר הדגשת יתר כמותית של פעילות הגדוד בהשוואה לכל פעילות גדודית אחרת שבוצעה במהלך קרבות אבירי הלב, לפני שמתייחסים למרכיב האיכותי של פעילות – המתבטא בהיבטים המבצעיים והמערכתיים של פעילותו – בהשוואה לפעילויות אחרות שהתרחשו במהלך הלחימה ע"י יחידות אחרות.
ד) בראיה כוללת לזירה – מתן משקל קטן מאד לסיכום הפעילות בתוך כל אוגדה (כ- % מסך ההתייחסות במחקר), זאת בהשוואה להתייחסות הגדולה לפעילות הפרטנית של היחידות.
4( השפעת הניתוח הכמותי על תפישת מסקנות המחקר – נתייחס כאן לתובנות שאנו מקבלים מהמצג הכמותי של מרכיבים אלה, בכל הנוגע למשמעות המבצעית הנתפשת שלהם בעת העיון במחקר:
א) קיים במחקר עיסוק חסר פרופורציה באירועי הלחימה של גד' 890, זאת ביחס להתייחסות הכוללת למרכיבי הלחימה האחרים של אוג' 162. אנו סבורים שמשקל השפעתה האיכותית של לחימת גד' 890 על ההתנהלות הכוללת של מערכת אבירי הלב – בהיבט המקרו שיש לדון בו במחקר גדול בהיסטוריה צבאית – היא שולית, באם קיימת בכלל השפעה כזאת. אי אפשר להתחמק מהתחושה המטרידה שבהתייחסות לפעילות גד' 890 הופעלו שיקולים לחלוטין, מאלה שהופעלו במחקר על שקלול ההשפעה של כל אחד מאירועי הלחימה הגדודיים ו/או האחרים על כלל פעילות הלחימה במבצע אבירי הלב. אין באמור לעיל בכדי לפגוע כהוא זה בהערכתנו לגילויי הגבורה ואחוות הלוחמים שהופגנו ע"י לוחמי הגדוד ומפקדיו. ב) משקלו הכמותי של מרכיב הסיכומים לפעילויות של הגורמים המרכזים שהשתתפו בניהול וביצוע המערכה של אבירי הלב הוא שולי לחלוטין, מופע הנראה לנו מאד בעייתי במחקר העוסק בהיסטוריה צבאית.
ההשפעה של המאפיינים הנ"ל, בנוסף למאפיינים נוספים שנעמוד עליהם להלן, תורמת ליצירת ספקות בתפישת המעיין לגבי איכותו של המחקר, ושל הפוטנציאל הקיים בו להצלחה בהתמודדות עם המטרה העומדת בבסים עריכתו.
5( מאפייני תכולת המחקר – נתייחס כאן לתכנים המרכזיים בהם עוסק המחקר במתכונתו הנוכחית:
א) ראשית, חשוב לציין שהמחקר נשען על תחקיר מעמיק ורחב היקף. כמו כן חשוב לציין שסיכומי התחקיר, ולא פחות שפע המקורות שהוא נשען עליהם, יאפשרו בעתיד להמשיך ולנתח את אירועי אבירי הלב בכלים מקצועיים של גיבוש היסטוריה צבאית. נראה לנו שבאופן כללי ניתן להגדיר את תכולת המחקר כסיכום, מפורט למדי, של התחקיר שנערך לקראת ביצועו.
ב) חבל שבמרכיבים חשובים של התחקיר, למשל בהתייחסות לנושא אימות תמונת המודיעין שעמד בפני אוג' 162 – לפני הכנסת גד' 890 לקרב – לא נעשה מאמץ ראוי לוודא את אמיתות הטענות המרכזיות המבקרות את תמונת המודיעין שהוצגה לגדוד. אין להשוות את המאמץ העצום שנעשה בבירור פרטי הפרטים המיקרו- טקטיים של לחימת גד' 890, לעומת הרשלנות באימות נתוני אירוע המפתח בנושא נתוני המודיעין לקראת הקרב, הטמונים בטענותיהם של רס"ן גיל דוד – קצין האג"מ של חט' 35, ורס"ן נתן שונרי – מג"ד גד' סיור-נ"ט 582. נתייחס בהמשך למשמעויותיה של רשלנות זאת.
לא מצאנו במחקר, בהיקף משמעותי, את המרכיבים ההופכים תחקיר למחקר בהיסטוריה צבאית, דהיינו – התייחסות מהותית ללקחים והמסקנות מהאירועים המסופרים בתחקיר.
ד) בקטעי הסיכום המועלים בסיפא של כל דיון באירועים האוגדתיים ו/או הכלליים למערכה, אכן מופיעים רמזים למעין לקחים ומסקנות אך אילו אינם עונים, לדעתנו, על המינימום הנדרש ממחקר בהיסטוריה צבאית, ובעיקר אינם מוצגים במתכונת הפשוטה של לקחים ומסקנות מפורשים, אלא מועלים בדרך עקלקלה של הצגת דילמות ללא תשובות ו"עיונים" שונים.
התרשמנו שבכל ללקחים ומסקנות נוקט המחקר בגישה של התחמקות והסתתרות מאחורי שאלת שאלות היפותטיות, לפעמים נוקבות, המושארות ע"י מחלקת היסטוריה של צה"ל לטיפולו של היסטוריון עתידי כלשהו.
+ ראה לדוגמא את ההתייחסות (ע' 319) העוסקת בסיכום הקרב הבעייתי של גד' 890, המסתכמת באמירה: "יש לקוות כי מחקר היסטורי בעתיד ישפוך אור על שאלה זאת". מתי יערך מחקר כזה? מי הגוף הממונה על כך בנוסף למחלקת ההיסטוריה של צה"ל? האם מחקר זה אינו אמור להיות המחקר ההיסטורי המסכם בנושא זה?
דוגמא מרכזית לגישת הצגת הלקחים והמסקנות בצורת "עיונים" נוקבים מופיעה בסיכום הכללי למחקר המתחיל בע' 343. קיים כאן דיון מפורט, הרצוף בשאלות יסוד מטרידות שעלו במהלך אירועי הלחימה של אבירי הלב, אך משפט המפתח המאפיין דיון זה מוצג בע' 347:
"הכרח הוא להעלות לדיון את השאלות הקשות, שעצם העיון בהן יתרום לחשיבה הצבאית והערכית של מפקדי צה"ל. אין באפשרותו של ההיסטוריון לתת מענה חותך לשאלות אלו, אולם זו אחריותו להעלות אותן לדיון"
האם אכן זהו תפקידו של ההיסטוריון? על מי מוטלת החובה לחוות דעה בכל הנוגע לשאלות הקשות? בפני מי יועמדו השאלות הקשות לאחר מתן פסק הדין של ההיסטוריה? מיהו הגורם המעמיד שאלות אלה למשפט ההיסטוריה?
ובאחריות מי לנסות ולתת את התשובות? או אולי, אין זה כלל מחקר בהיסטוריה צבאית? לתומנו חשבנו שזאת התמצית של המחקר בהיסטוריה צבאית וזה המחקר העוסק בכך, כנראה טעינו.
6( מתכונת ממצאי המחקר – ברצוננו להתייחס כאן למתכונת שנבחרה במחקר להצגת ממצאיו. מתכונת זאת הינה הכלי האפקטיבי ביותר שיכול לאפשר למעיין במחקר להשתמש בו, זאת לא רק כ"סיפור" אירועים אלא גם כאמצעי ללימוד משווה של ההתרחשויות שחלו במהלך פעילויות הלחימה באבירי הלב, וכן לבחון את לקחיו ואת המסקנות והפעולות שיש לגזור מהן לאחר מעשה (מסקנות מלחמת יוה"כ רלבנטיות, לדעתנו, עד ימינו. תוצאות העשייה, הלא מספיקה, בתחום הלקחים והמסקנות במלחמת יוה"כ התגלתה גם במלחמת לבנון השניה).
א) הצגת נוהלי הקרב – הצגה תמציתית, שיטתית ואחידה של נוהל הקרב שהתבצע ביחידות השונות – הכוללת בתוכה את מרכיבי הזמן והמרחב – וההשוואה של התכנית שגובשה במהלכו ללחימה בפועל, מהווה, לדעתנו, כלי מרכזי ב"ארגז הכלים" של החוקר בתחום ההיסטוריה הצבאית. נהלי הקרב היחידתיים, כולל ביחידות מפתח בלחימה, מתוארים, במחקר כולו, בצורה לא שיטתית (ראה לעיל את הערה מס' 7. בפרק הקודם של מסמך זה). הצגת נוהלי הקרב במחקר לא נשענת על מתכונת אחידה באמצעותה להציג – בצורה תמציתית וברת השוואה – את התשתית לאירועי הלחימה בפועל. הגישה הנקוטה במחקר של "סיפור" נוהל הקרב הינה בעייתית, היא אינה מאפשרת למצות את המידע המובא במחקר בגישה של השוואה רחבית בין לחימת היחידות השונות המעורבות. תיאור אירועי הלחימה – תיאור אירועי הלחימה מתבצע במחקר כ"סוגה" ספרותית של סיפורי מלחמה. לא הצלחנו לזהות דפוס מסודר של מבנה התיאור המאפשר בחינה שיטתית, על צירי הזמן והמרחב, של התרחשויות הלחימה במכלול של התנהלותה במבצע אבירי הלב. לפחות אנחנו – הבקיאים באירועי הלחימה של מערכה זאת – התקשינו waa? לעצמנו תמונה קוהרנטית ומקיפה על ההתנהלות הכוללת של הלחימה באמצעות העיון בתכני המחקר.
- דוגמא בעייתית למתכונת של תשתית להצגת אירועי לחימה אפשר NINN? בטבלה – "אבירי הלב" – התכנית הפיקודית – כוחות ומשימות אוגדות 143 !- 2 (ע' 71), מוצגת כאן טבלה, לא תקנית, המציגה סקיצה של תכנית הלחימה הפיקודית שגובשה זמן ניכר לפני הביצוע בפועל. בין האמור בטבלה זאת לבין הפקודה לביצוע של אבירי הלב, כפי שניתנה לקראת הלחימה, וכמובן בין מה שבוצע הלכה למעשה, קיים קשר מקרי בלבד. ברוב אירועי הלחימה המתוארים במחקר אין גם טבלאות כאלה.
- אין זה מתפקידנו להציע דפוסי תיאור מתאימים, אך מצרפים כנספח דוגמא לתיאור התנהלות ANN? – בהיקף דומה לאירועי אבירי הלב – באמצעות טבלה המתארת את ה"קרב על ירושלים – לו"ז משולב" (ניתן לצפות בה במלואה באתר גבעת התחמושת). תיאור זה הוכן ע"י צוות של מפקדים מהחטיבות שלחמו בירושלים.
2 נושאים מתודולוגיים
1( שקלול המקורות – נראה לנו שקיימת בעיה בגישה ובשיטה לפיה שוקללו התקפות והאמינות של המקורות שתמכו בתחקיר המקיף שבוצע לקראת עריכת המחקר, זאת בהיבטים המרכזיים שלהלן:
לוודא שהמקורות השונים שקלול תקפות המקורות – כאן, לדעתנו, מדייקים ונאמנים להתרחשות בפועל. ברורים לנו הקשיים בתחום זה, אך תחקירן מנוסה יכול להגיע למסקנות טובות למדי בעניין.
- נראה כי ההסתמכות על סיפורי קרבות בכנס זה או אחר, ספרי זכרונות שונים ואפילו עדויות שנתנו בועדות חקירה, אינה עונה לצורך הבסיסי של שיחזור אמיתי של התרחשויות חשובות, זאת בעיקר כאשר חלק חשוב מהנוגעים בדבר (שאינם בעלי ענין אישי) זמינים ללא כל מאמץ מיוחד. ניתן לאמת באמצעותם את האמור במקורות התומכים בתחקיר, ובכך להסתמך על מקורות תקפים יותר.
ב) שקלול אמינות המקורות – כאן צריך לאמת באם המקורות התומכים בתחקיר אינם בעלי תפישות המוטות ע"י שיקולים זרים – אישיים או ארגוניים – הקשורים לתפקודם באירועי הלחימה באבירי הלב.
- לנו ברור כי לחלק מן המעידים, המוצגים כמקורות במסמך, יש אינטרס זה או אחר בהצגה מסוימת של תפקודם במלחמה. לדעתנו, על חוקר מיומן לדעת להבחין בין אלה לאלה ובהתאמה להתאים, בשקיפות, את משקל הממצאים והמסקנות. לצערנו, ההצגה הנקוטה במחקר נותנת משקל זהה לעדותם ועמדותיהם של מקורות משתי קבוצות אלה. אנו סבורים שזאת גישה בעייתית ביותר.
- כדוגמא, מתוך כמה כאלו, ניתן להעלות את הקביעה המסכמת את ההשוואה בין אמינות המקורות התומכים באירוע המפתח של תהליך גיבוש המודיעין לקראת שליחת גד' 890 לקרב. בתיאור המוצג במחקר קיימת העמדה זהה לאמינות עדותם של גיל דוד ונתן שונרי לעומת עדותם של שאר המעידים בנושא (ע' 319). חוסר הסימטריה הקיים בין שתי קבוצות עדויות אלה זועק לשמיים, מצד אחד עומדים שני קצינים שבאמינותם ובחוסר העניין האישי שלהם בכל הנוגע לעדות אין כל ספק, ולעומתם שורה שלמה של מפקדים שלכל אחד מהם יש אינטרס (בד"כ יותר מאחד) להציג את עדותם של גיל ושונרי באור מפוקפק. הקביעה המסכמת שלהלן: "גרסתו של רס"ן דוד, 4, לפ המידע שקיבל מרס"ן שונרי, לאימות והיא נשללת לחלוטין על ידי מי שנמצא במקום. יש לקוות כי המחקר ההיסטורי בעתיד ישפוך אור על שאלה זאת.", ואנו שואלים – האם הנושא בצורה קפדנית? האם כל מי שנמצא במקום אכן מעיד כך? את דעתנו על קביעה זאת כבר אמרנו והיא נראית לנו מופרכת לחלוטין, ולו רק מתוך היכרותנו האישית רבת השנים עם נתן שונרי ועוזי יאירי (אנו מוכנים לפרט את כל הידוע לנו באופן אישי מפיהם של גיל דוד, נתן שונרי ועוזי יאירי, בכל הנוגע לאירועי הלחימה שקדמו לקרב גד' 890 ועל התנהלותו של קרב זה). מדאיגה אותנו ההימנעות המוחלטת של עורכי המחקר מעשיית מאמץ, מינימאלי ואפשרי, לוודא את אמיתות גרסתם של דוד ושונרי, זאת מפיהם של עשרות חיילים ומפקדים שליוו בפועל את נסיבות עדותם והינם חסרי אינטרס באופן מוחלט לגביה.
2) התמודדות המחקר עם מצבי קונפליקט – כאן צריך לבדוק כיצד מתמודד המחקר עם מצבי קונפליקטים חמורים – אישיים וארגוניים, העומדים בבסים ניהול אירועי הלחימה בקרבות "אבירי הלב". זאת, בין השאר, בכל הנוגע לגורמים (בעיקר מפקדות ממונות) ולאישים (בעיקר שרון, אדן, גונן, ועוד) המעורבים באירועי הלחימה באבירי הלב. בנושא זה אנו מבחינים במאפיינים העיקריים שלהלן:
התחמקות מקביעת עמדה – בעיקר באמצעות השיטה של "גלגול" הקביעה למחוזות ה"היסטוריה העתידית" ו/או להצגת בעייתיות בחקר הנתונים (מלאכותית לדעתנו).
נקיטה בטעונים מתפתלים – הצגת עדויותיהם ועמדותיהם של המפקדים הנוגעים בדבר נעשית, כמעט תמיד, בדרך של הסבר אמפתי לגישתם מפקדים אלה, ולא באמצעות ניתוחם בעזרת "אזמל הניתוח" המסופק ע"י עובדות ונתונים הקיימים בשפע בתכולת התחקיר.
הצגת "שאלות מחקר" ו"עיונים" – כתחליף לקביעת עמדה בנושאי קונפליקט שונים, זאת גם במקומות שנתוני התחקיר, הנבחנים באמצעות השכל הישר הצבאי, נותנים תשובות חדות וברורות הנדרשות לצורך קביעת עמדה כזאת. (יקצר המצע מלהשתרע במגבלות תכולת מסמך זה לפירוט הדוגמאות למופע זה, אך כמובן שאנו מוכנים להיכנס לעומקה של הסוגיה, כנדרש).
לסיכום נושא זה, המחקר רווי בדרכים שונות של הימנעות מקביעת עמדות בנושאי הקונפליקט העולים במסגרתו. אנו רואים בגישה זאת תקלה חמורה, המפריעה לנו להתייחס למחקר כאל סיכום מהותי של ההיסטוריה הצבאית של מערכת אבירי הלב. 3( רבדי הדיון – בדיון בנושאי היסטוריה צבאית אנו מצפים NINN? את רבדי הדיון שלהלן: הרובד האסטרטגי – הכוונה כאן לפריסת המעטפת החיצונית – | המדינית והמטכ"לית, שהשפיעה על מערכת אבירי הלב, זאת באמצעות תיאור ההתרחשויות שמחוץ למסגרת פיקוד הדרום. אפשר לקבוע שרובד זה מכוסה בתכני המחקר, אם כי איננו מתפעלים מהעומק, השיטתיות וההיקף של תשומת הלב הניתנת לרובד זה במהלך המחקר.
ב) הרובד האופרטיבי – הכוונה כאן להתייחסות המחקר לפעילויות ניהול המערכה ע"י הפיקוד והאוגדות. את דעתנו בנידון אמרנו בהרחבה עד כאן. במיוחד בולטת בחסרונה ההתייחסות לנוהלי הקרב – הפיקודי והאוגדתיים, בכל האמור לניהול המערכה. לדוגמא, ראה הערה מס' 2. בפרק העוסק בתכני המחקר הקשורים לפעילות חט' 247.
בסך הכל נראית לנו ההתייחסות במחקר לרובד האופרטיבי כלקויה ביותר וזאת בלשון המעטה.
ג) הרובד הטקטי – כאן אנו עוסקים בתיאור הפעילות של היחידות הרבות שהופעלו בקרבות אבירי הלב. העיסוק ברובד זה בתחום התחקיר היא טובה ובדרך כלל מספקת. העומק שאמור להינתן לתחקיר, באמצעות הטיפול במחקר בנושאי הלקחים והמסקנות הנגזרים מנתוני התחקיר, הוא מאכזב ביותר ואינו עונה. לדעתנו, לנדרש ממסמך האמור להיות מחקר בהיסטוריה צבאית.
ד) הרובד המיקרו-טקטי – עוסק בפרטי הפרטים של ניהול והתנהלות הלחימה. לדעתנו אין מקום לרובד זה במסמך של היסטוריה צבאית. העיסוק חסר הפרופורציה ברובד זה בכל האמור ללחימת גד' 890, מחייב הסבר ומעלה מחשבה מטרידה לגבי מניעיו.
4( מסמך היסטוריה צבאית בהשוואה למסמך מורשת קרב – לעשות את ההשוואה בין שתי סוגות אלה, בכתיבה הצבאית בכלל ובפרט בכל הנוגע למחקר זה: א) היסטוריה צבאית – באופן בסיסי מחקר בהיסטוריה צבאית צריך לדעתנו לעסוק בתיאור ובניתוח ביקורתי של אירועי לחימה. עסקנו בצורה מפורטת למדי בכל האמור על העיסוק בהיסטוריה צבאית במחקר זה. בסך הכל נראה לנו שאי אפשר להתייחס למחקר כאל מוצר נורמטיבי בתחום ההיסטוריה הצבאית, הראוי לשאת את ה"חותמת" של מחלקת ההיסטוריה של צה"ל.
לחלוטין. העיסוק במורשת קרב מורשת קרב – כאן ההתייחסות היא למרכיבי האתוס, המיתוס וערכי הלחימה הבאים לידי ביטוי בלחימה של יחידה והלוחמים במסגרתה. לדעתנו מסמך של היסטוריה צבאית צריך להסתפק רק בהצבעה על אירועי קרב ייחודיים המצדיקים את ההתייחסות אליהם בדיסציפלינה של מורשת קרב. הטיפול בדיסציפלינה זאת הוא מעניינו של מערך קצין החינוך הראשי של צה"ל. מסגרת הפרסום הראויה לו מצויה במגוון העשיר של פרסומי המור"ק של צה"ל ו/או בספרות הרלבנטית המתפרסמת מחוץ למערך הצה"לי.
- העיסוק הלא רלבנטי, לדעתנו, ברובד המיקרו-טקטי במחקר, המתבטא בעיקר בתיאור המפורט של לחימת גד' 890, צריך להיות מועבר לכותל המזרח של פרסומי המור"ק של קח"ר, זאת על מנת להציג את לחימת גד' 890 במלוא ערכה הייחודי למורשת הקרב של כלל צה"ל.
- לצערנו התרחשות דומה של ביטויי גבורה, הקרבה ודבקות במטרה שהתגלתה בלחימת חט' 14 שהייתה, לדעתנו, בעלת המשמעות הצבאית המרכזית בהתנהלות קרבות אבירי הלב, לא זכתה במחקר להצבעה כאל אירוע ראוי וחשוב של מורשת קרב, זאת בדומה להדגשה שניתנה ללחימת גד' 890. ד. סיכום והמלצות נעסוק כאן במספר נושאי ליבה המחייבים לדעתנו התייחסות מסכמת, המצטברת מכל האמור לעיל במסמך זה:
1 סיכום
1( מסגרת המחקר – באופן בסיסי קיימים לדעתנו במחקר ליקויים מהותיים, המקשים על ההתייחסות אליו כאל מסמך שיכול לעמוד בציפיות המבוטאות בסיפא של הקדמת רמ"ח היסטוריה, זאת במרכיבים העיקריים שלהלן:
התחקיר – התחקיר המשמש כתשתית למחקר הינו בעל היקף OMS! ראויים למחקר מסוג זה. מהעיון במחקר לא ברורה הלוגיקה של בחירת המקורות, בעיקר בכל הנוגע לרובד האסטרטגי המוצג בתכני המחקר.
תמיכה מקצועית – לא רמת ההנחיה המקצועית שסופקה לעורך המחקר כתמיכה לעבודה חשובה ורחבת היקף מסוג זה. לא מצאנו התייחסות ברורה לנושא זה בגוף המחקר או בנספחיו. לבד מההנחה שניתנה תמיכה כזאת ע"י רמ"ח היסטוריה, כל שאר ההתייחסויות לנוכחות פעילה של סמכויות מוכחות בתחום ההיסטורי והצבאי הינן ברמה של אזכור אישים שונים בעלי מוניטין "שעברו, העירו והאירו", אך אף לא אחד שליווה את המחקר ברמה של ייעוץ מקצועי ייעודי – היסטורי או צבאי.
ג) עורך המחקר – לא קיימת כל התייחסות, בגוף המחקר או בנספחיו, לפירוט הרקע המקצועי בתחום ההיסטוריה הצבאית של עורך המחקר. כמו כן לא מוצג הרקע הצבאי של העורך, רקע שהיה יכול לתקף את כשירותו לעסוק במרכיבים מהותיים של המחקר. מהנתונים המוצגים עליו באינטרנט (ראה נספח), לא ברור לנו מדוע נבחר דווקא חוקר זה לביצוע של מחקר בהיסטוריה צבאית מסדר הגודל, החשיבות והמורכבות של מחקר זה העוסק במערכה המרכזית בחזית סיני, ואולי בכל מלחמת יום הכיפורים. על פניו נראה לנו שקיימת כאן בעיה שהיתה צריכה להילקח מראש בחשבון ע"י מחלקת היסטוריה.
2) תכולת המחקר – להלן תמצית התייחסותנו למרכיבים השונים של תכולת המחקר: סוגת הכתיבה של המחקר – המחקר ברובו נכתב בסוגה ספרותית של "סיפור" אירועים. סוגה זאת מתאימה, לדעתנו, רק לחלקים מצומצמים ביותר של תכולת מחקר בהיסטוריה צבאית.
- מתכונת המחקר – המחקר לוקה בעיצוב שגוי של המתכונת בה הוא נערך ונכתב הן במרכיביה המבניים והן במרכיביה המתודולוגיים.
עומק המחקר – המחקר ברובו מהווה סיכום של התחקיר שנערך כתשתית לעריכתו. כמעט ולא קיימים במחקר המרכיבים ההכרחיים של לקחים ומסקנות מהאירועים המתוארים בו, מרכיבים היוצרים את העומק התכני שלדעתנו חייב להיות במחקר בהיסטוריה צבאית.
ד) התמודדות קונפליקטים – הלחימה במערכת אבירי הלב היתה מלווה במכלול של קונפליקטים – אישיים וארגוניים. התמודדות המחקר התיאור, הניתוח והסקת המסקנות מקונפליקטים אלה מאופיינת בגישה של התחמקות, בדרך כלל באמצעות דחיית ההתמודדות למחוזות ההיסטוריה העתידית ו/או הצגת הקונפליקטים במסגרת לא מחייבת של "שאלות מחקר" ו"עיונים".
3( סיכומים – מרכיב הסיכומים בתכולת המחקר הוא מצומצם ביותר, הן מבחינת היקפם והן מבחינת הכיסוי שהם נותנים לבחינת תפקודם של הגורמים המשתתפים. חסרים מאד סיכומים תמציתיים של אירועי הלחימה ברמת היחידות שהשתתפו במערכה. 4( המחקר כמסמך מאוזן – בתכולת המחקר קיימים היבטים בעייתיים בכל הנוגע להצגת המחקר כ"מאוזן ושקול", בעיקר אמורים הדברים בהיבטים שלהלן: א) שם המחקר – אינו מייצג את אירועי הלחימה בהם עוסק המחקר, וכן מטה את המעיין בכיוון של תפישת לחימת גד' 890 כמוקד הלחימה בה עוסק המחקר. איזון כמותי – המחקר אינו מאוזן בעליל בהיקף הכמותי היחסי שהוקדש בתכולתו לכל אחת מהיחידות שהשתתפו במערכת אבירי הלב. זאת בעיקר מההיבט של שקלול התרומה, בכלים אובייקטיביים מבחינה צבאית, של לחימת כל אחד מיחידות אלה להשגת יעדי המערכה. חוסר איזון זה תורם לעיוות בתפישה של המעיין במחקר בכל האמור בזיהוי מוקדי הלחימה האמיתיים וההתנהלות של מערכת אבירי הלב כמבצע צבאי מכוון מטרה.
ג) רבדי הדיון – המחקר מתרכז בעיקר מסביב לרובד הטקטי של הלחימה במערכת אבירי הלב. ייצוג הרבדים האסטרטגי והאופרטיבי הוא דל יחסית, כמו כן מוקדש חלק מהותי במחקר לרובד המיקרו-טקטי של לחימת גד' 890, רובד שלדעתנו אין מקומו במחקר בהיסטוריה צבאית.
ד) לחימת גד' 890 – לא ניתן להבין את הסיבה לדגש העצום שניתן במחקר ללחימת גד' 890, לחימה שלדעתנו הינה שולית מבחינת השפעתה על השגת יעדי קרבות אבירי הלב.
המסקנה המצטברת מהסיכום של מאפייניו העיקריים של המחקר יוצרת תחושה מטרידה שבבסים המניעים לעריכת המחקר במתכונתו הנוכחית, עמדו שיקולים שאינם מתחום ההיסטוריה הצבאית. שיקולים אלה, שכנראה עמדו בבסים קביעת היעדים והמתודולוגיה של המחקר, שייכים אולי לתחום "מלחמות היהודים", אשר פלשו, לצערנו, למערך השיקולים של מחלקת ההיסטוריה של צה"ל. לא ברור מדוע אצה הדרך לפרסם את המחקר במתכונת לא הולמת זאת.
2 המלצות
1) המשך הטיפול במחקר
אנו סבורים שמחקר זה חייב להיגנז. יש להפסיק ולטפל בו במתכונתו הנוכחית. 2) המשך הטיפול בהיסטוריה הצבאית של קרבות "אבירי הלב"
הצורך לסכם את קרבות אבירי הלב, במסגרת מחקר של היסטוריה צבאית, שריר וקיים. יתכן ואנו מצויים כיום ב"חלון הזדמנויות" אחרון לערוך מחקר זה, כאשר עדיין חלק חשוב מהמשתתפים שלקחו חלק בלחימה עדיין נמצאים עימנו. אנו ממליצים לעשות שימוש בתכני מחקר זה, ובשפע המקורות ששמשו כתשתית לכתיבתו, כנקודת מוצא לעריכת מחקר נוסף בכל האמור בקרבות אבירי הלב במלחמת יום הכיפורים – קרבות שאת תוצאותיהם חשים עד – מחקר שיהווה סיכום מוסמך של היסטוריה צבאית, זאת באיכות ובאחריות הנדרשות ממחלקת ההיסטוריה של צה"ל.
סוף דבר, ברצוננו לסיים את התייחסותנו למחקר באמירה מסכמת של דעתנו על המימוש של "הצהרת הכוונות" של מחלקת ההיסטוריה, כפי שבאה לביטוי בהקדמה למחקר של רמ"ח היסטוריה: המחקר אינו מהווה תיאור קפדני מאוזן ושקול של קרבות אבירי הלב. המחקר מודרך במידה מדאיגה ע"י שיקולים שאינם מתחום ההיסטוריה הצבאית. באם כוונת המחקר הינה להנמיך את הלהבות של הויכוחים המוכרים – בסופו של דבר יגרום המחקר אך לליבויים.
אלוף (מיל) דני מט אל"מ (דימ) אריק אכמון לוטה:
- נספח א' – תיאור נוהל הקרב של חט' 247 למבצע אבירי הלב.
- נספח ב' – הקרב על ירושלים – לו"ז משולב (דוגמא).
- נספח ד' – ד"ר ישראל בן דור – דף (מהאינטרנט).
ראה גם: ביוגרפיה של אריק אכמון
המסמך המקורי (סריקה)
הטקסט בעמוד זה הומר מסריקת המסמך המקורי באמצעות זיהוי תווים (OCR) ועבר עריכה קלה, ולכן ייתכנו בו שגיאות. הנוסח המחייב הוא המסמך הסרוק: