מסמך מאת אריק אכמון על התנועה להיפרדות חד-צדדית.
התנועה להיפרדות חד-צדדית (הח"צ)
תיאור ההיסטוריה של הקמתת
מבוא
'התנועה להיפרדות חד צדדית' (להלן 'תנועת הח"צ') הוקמה בסוף שנת 2001 ביוזמתם של מספר חברים (ואני בתוכם) שהתכנסו בשיטת 'חבר מביא חבר'. ההתכנסות התרחשה בהשפעת הויכוח שסער בציבור הישראלי בשנה זאת בדבר הצורך הביטחוני בהקמת 'גדר הפרדה' ממזרח ל'קו הירוק'. גדר שתהווה מכשול שיסיים את המעבר החופשי של הפלשתינים תושבי הגדה המערבית אל ישראל וממנה, מעבר חופשי שהתקיים מתום מלחמת 'ששת הימים'. המופע של מעבר חופשי זה נתפש ע"י רוב הציבור בישראל כסיבה העיקרית שאפשרה את השינוי הדרסטי באופי של הטרור
- שהתקיים לאורך כל התקופה המערבית ובחבל עזה – מ'אינתיפאדות' של וסכינים לטרור של 'מחבלים מתאבדים' שתקפו מרכזי התכנסות המוניים בכל חלקי ישראל (כגון: אוטובוסים, קניונים, שווקים בראשית דרכה מנתה תנועת הח"צ 15-20 חברים שהתכנסו בתדירות גבוהה (לפחות אחת לשבוע), לדיונים 'עתירי שעות' שעסקו ב'מה עושים' למימוש הקמת המכשול, מימוש להתנגדות פוליטית עצומה – הן מ'ימין' והן מ'שמאל', כל מנימוקיו – בדרך כלל הפוכים – בהתאם לאידיאולוגיה שעמדה בבסים תפישתם את המציאות הישראלית. מימין, הסיכון ליצירת 'מדרון חלקלק' שיביא לסוף מימושו של רעיון 'ארץ ישראל השלמה', ומשמאל, הסיכון ליצירת שני של 'מדרון חלקלק' שיביא לאפליית 'זכויות האדם' של הפלשתינים, הזכאים ל'שוויון ערך האדם' האוניברסלי וכד', שני סטים של ערכים שאיימו לפגוע במימוש חזונו האידיאולוגי של כל צד. בכל אחד מצדדים אלה נתנו את הטון' המרכיבים הקיצוניים שבתוכם, ומאידך נבלעו עמדות המרכיבים המתונים. השלטון בישראל היה אז של 'הימין' ובהתאמה הייתה ההתנגדות הממוסדת ל'רעיון ההפרדה' המרכיב השולט במדיניות ישראל.
אחד המאפיינים המרכזיים לקבוצה המייסדת של תנועת הח"צ היה השילוב בין ההכרה שישראל חייבת לשים קץ, מצד אחד להפקרות של השתוללות הטרור ומאידך למצוא פתרון פרגמטי ובר יישום – מדיני ופוליטי, לשינוי הנדרש במציאות הבלתי נסבלת בתחום הביטחוני. מערכת הביטחון דאז לא היטיבה להתמודד עם מציאות זאת, ההתמודדות שנוהלה בדרכי לחימה שגרתיות נגד הטרור הפלשתיני לא הייתה רלבנטית בכל הנוגע לעצירת מופע 'המחבלים המתאבדים', זאת במציאות של מעבר חופשי בין הגדה המערבית לישראל. מאפיין מרכזי נוסף של הקבוצה היה בהשתייכות פוליטית של כמעט כל חבריה לשמאל המתון במפה הפוליטית של הציבור הישראלי. תנועת הח"צ הייתה בכל תקופת קיומה תנועה לא מובנית ובעלת אופי של מרכז 'לובינג' – חברתי ופוליטי, ששאב את חיוניותו מהמסירות ו'הדבקות במטרה' של מוביליה – מספר פעילים, שהוגדרו כ'צוות המרכזי'. צוות זה שמנה בדרך כלל 7-10 חברים פעילים, שהקדישו זמן ניכר תוך השקעה – שיטתית ו'עיתית', של זמן לדיונים ומפגשים של לפחות אחת לשבוע. משלב הפעילות הראשון גייסה התנועה גם תרומות מ'אוהדים' בעלי אמצעים שאפשרו לה להקים 'מוקד ארגוני' (שהוקם במבנה שכור בקיבוץ שפיים) שהעסיק מרכזת פעילות מקצועית במשרה מלאה. כמו כן הוקם אתר אינטרנט 'פעיל ביותר' שהפך לערוץ הקשר בין 'הצוות המרכזי' של תנועת הח"צ למאות פעילי שלה. הפעילות האינטנסיבית של המרכזי (בראשו עמד יו"ר – פרופ' יחיעם פריאור ממכון וייצמן) בסיוע התמיכה האדמיניסטרטיבית של המוקד הארגוני, הצליחו להניע פעילות כלל-ארצית רחבת היקף (פרטיה מובאים להלן בהעתק של 'מסמך מקור' של דיווח שהופץ לפעילי התנועה).
בהתייחסות שלהלן אני רוצה לאפיין את המרכיבים המרכזיים של ההקמה ושל ההתנהלות של תנועת הח"צ, זאת לפי מיטב זכרוני כמשתתף מרכזי בפעילותה, וכמובן על אחריותי האישית בלבד למהימנות הדיווח ולדיוק בפרטיו. בפעילות תנועת הח"ץ התקיימו שלושה השלבים שלהלן:
השב הראשון – בשלב זה התגבש 'הרעיון המרכזי' שביטא את הרציונל לפעילות התנועה, ופורטו דרכי הפעילות המוצעות שלה (זאת במסמך כתוב שהעתקו מוצג להלן כנספח). כמו כן התחלנו בצעדים ראשונים – ולוגיסטיים, שיאפשרו את הפעילות המוצעת.
השלב הש – של קבוצת פעילים רחבה יותר במרחב של 'בין גדרה לחדרה' לצורך פעילות להשגת מטרות התנועה, כפי שיפורט בהמשך, והתחלת המימוש בפועל של הרעיון המרכזי שגובש כאמור לעיל. השלב השל:ש? – התפשטות הפעילות להיקף ארצי, בהנחיה והובלה פעילה של הצוות המרכזי ובריכוז ארגוני ולוגיסטי של המוקד הארגוני שפעל בצורה סדירה בשפיים.
אוכלוסיות מטרת
המאמץ העיקרי שהופעל ע"י תנועת הח"צ היה בגיוס תמיכה להשגת היפרדות החד צדדית, גישה שעמדה ברקע הפעילות להשגת ההיפרדות הפיזית מהפלשתינים. המאמץ היה צריך להיות מכוון בעיקר לאוכלוסיות שלא תמכו אז בהיפרדות, אך לדעתה של תנועת הח"צ יש להן כל הסיבות הטובות לתמוך במהלך זה, זאת מהסיבה שהן אינן קשורות במחויבות אידיאולוגית עמוקה לחזון של 'ארץ ישראל השלמה', והן בגלל היותן בחזית של ההיפגעות מההידרדרות הקיימת במצבה של ישראל. לדעתנו אלה הן האוכלוסיות החלשות מבחינה סוציואקונומית ו/או חיות בפריפריה. אוכלוסיות אלה שייכות בחלקן הגדול באופן מסורתי לאגף התמיכה הפוליטית של הימין, והיוו לכן אתגר גדול מאד לתנועת הח"צ.
להלן התייחסות ספציפית לקבוצות האוכלוסייה העיקריות בתוכן פעלה תנועת הח"צ:
1. קבוצת התומכים 'הטבעית
לקבוצה זאת שייך ציבור גדול של 'אנשים כמונו' הזהה לסביבה החברתית והפוליטית של קבוצת המייסדים. המאפיין המרכזי שלה הוא השתייכות פוליטית ל'מרכז שמאל' והשתייכות חברתית ל'ישראל הישנה'. קבוצה זאת נתפשה על ידינו כמזדהה באופן 'טבעי' עם מטרות תנועת הח"צ ולכן אין צורך 'לבזבז אנרגיה' על פעילות במסגרתה. חשיבותה של קבוצה זאת הייתה בשבילנו בהיותה המאגר הבסיסי לגיוס פעילי שטח לפעילות התנועה. 2 הצמרת הפוליטית קבוצת אוכלוסיית מטרה של 'קובעי דעת הקהל'. קבוצה זאת כוללת את הצמרת הפוליטית של ישראל (שרים, ח"כים, מנהיגי מפלגות וכד') לרוחבה של כל 'הקשת הפוליטית' ממר"צ ועד לחברי הכנסת מהמפלגות הערביות. קבוצה זאת שימשה כיעד לפעילות 'לובינג' רחבת היקף לצורך 'גיוס תמיכה' להשגת מטרות תנועת הח"צ.
- היה חשוב להתחיל את הדו-שיח בהידברות עם קבוצה מרכזית מקרב המנהיגות של ציבור זה, בניסיון לגייסם לסיוע בהמשך ההידברות עם הציבור המלא של קבוצה זאת.
- חשבנו שכדאי ש'הדיבור' זאת AVY? במתכונת של 'בחינת חלופות' להשגת מטרותיה של ישראל לפי המוצהרת, זאת לעומת תפישת תנועת הח"צ.
3 האוכלוסייה המרכזית
לקבוצה זאת שייך חלק גדול מהציבור בישראל, שכאמור, הינו תומך מסורתי בימין ומזוהה בדרך כלל עם הרצון להמשיך ולהחזיק בכל שטחי ארץ ישראל. באופן אינטואיטיבי נוטה אוכלוסייה זאת להתנגד לעמדות הנתפשות כעמדות שמאליות. היה סיכון של גרימה לאטימה של ערוץ ההידברות זה 'על במהלך דו-השיח שמקיימים עם ציבור זה חשבנו שיש להקפיד על כמה כללים:
- צריך להימנע משימוש בטרמינולוגיה הנתפשת כשמאלית.
- יש להדגיש שהבחירה המשך השליטה 992 ארץ ישראל (והתוצאות הנגזרות בתחומי הטרור וההידרדרות הכלכלית) ביצוע ההיפרדות מהפלשתינים הינה שתי חלופות שניתן לבחור רק באחת מתן.
- צריך להציג את התמיכה שיש לתכנית ההיפרדות החד צדדית בתוך קבוצות איכותיות בנושאי ביטחון וכלכלה, כגון: קצינים בכירים, מומחי ביטחון לא פוליטיים וכד'
- ומעל לכל, צריך לדבר ב'גובה העיניים' ללא התנשאות ופטרוניות של 'יודעי דבר'.
4. עולי 'חבר העמים'
מצד אחד גם קבוצה זאת הייתה נטועה ברובה בתפישת העולם הימנית. אולם, מצד שני קיימת אצלה רגישות רבה לנושאי הביטחון האישי והכלכלי. חשבנו שיש להדגיש בפנייה לציבור זה את החלופות בין המשך השליטה בישראל השלמה ההיפרדות, במתכונת כפי שהועלתה לעיל לגבי הציבור הרחב.
הגישה לציבור ספציפי זה יכולה להיות הרבה יותר אפקטיבית באמצעות הידברות עם העילית האינטלקטואלית שלו
- סופרים, פובליציסטים ואמנים, שחשבנו שהינם 'עושי דעת הקהל' דומיננטיים יותר מהפוליטיקאים המייצגים אותו.
לסיכום, חשבנו שההתמודדות עם יצירת ערוץ ההידברות עם האוכלוסיות הנ"ל היא המפתח להצלחת מימוש מטרותיה של תנועת הח"צ. על מנת להצליח ביצירת הדו-שיח המבוקש יהיה צריך לוותר ולהתגבר על מאפיינים רבים הטבועים בהתנהגות ודרכי הביטוי של פעילי התנועה (שכאמור ברובם שייכים לאנשי המרכז ושמאלה ולקבוצת האוכלוסייה החזקה). חשבנו שנקודת מפתח להצלחת ההידברות היא יצירת שיתוף פעולה והבנה עם גורמי המנהיגות של האוכלוסיות השונות, על מנת ישמשו להידברות עם הציבור הרחב שלהן.
שיטת תפעיפות
א בסיסית
להלן העקרונות המרכזיים שצריכים לעמוד בבסים התפקוד של תנועת הח"צ:
1. פעילות מבוזרת
הדרך היחידה בה יהיה אפשר לגרום לפעילות המושתתת על בסיס התנדבות וללא גוף ניהול בעל יכולות ארגוניות גדולות, להגיע לעצמה הנדרשת להנעה של תהליך ברמה הלאומית, היא באמצעות יצירת מתכונת פעילות שבה תתקיים אוטונומיה כמעט מוחלטת של יחידות הקצה שלה – קבוצות הפעילות האזוריות. במתכונת זאת תפקיד הצוות המרכזי הינו לתמוך בפעילות קבוצות הפעילות בנושאים הבאים:
- גיבוש המערך המרכזי של עקרונות התנועה וקווי הפעילות המרכזיים שלה והנחיית הפעילות בהתאמה.
- ניהול הפעילות המרכזית שתוארה לעיל.
- בניית תשתית לתמיכה לוגיסטית בקבוצות הפעילות, בנושאים כגון: חומרי פרסום, חומרי הסברה, תמיכה כספית וכד'.
- הפעלת מוקד ארגוני שיעסוק בתיאום ותמיכה בפעילות הארצית בראיה כוללת.
- גיוס ו'תחזוקה' של גרעיני ההפעלה המנהיגים את קבוצות הפעילות
- הפעלת כלי תמיכה ארציים, כגון: אינטרנט, תשתית מידע
- גיוס משאבים (אנושיים וכספיים) והקצאתם לפעילות המרכזית ולפעילויות השטח.
2 קדימויות ב'מינוף' פעילות התנועת
- קיום שיתוף הפעולה עם גורמים אחרים הפועלים לקידום נושא ההיפרדות החד צדדית.
מתכונת ניהול פעילות התנועה
המאפיינים העיקריים של שיטת ניהול פעילות התנועה היו:
הצוות המרכזי המנהל את פעילות התנועה היה צוות פונקציונלי קטן. כל אחד מחבריו היה מופקד על תחום פעילות מרכזי ושימש ממשק לגורמים השונים הרלבנטיים לתחום אחריותו (ראה פירוט בנספח ההיערכות הארגונית המצ"ב).
בכל אחת מקבוצות הפעילות האזוריות נבנה צוות מרכזי של הקבוצה המופקד על פעילותה. בנושאים מקצועיים (כגון: אסטרטגיה פרסומית/שיווקית, פעילות תקשורתית, הפעלת כלי התמיכה המרכזיים (אינטרנט, מידע), הכנת חומרי הסברה וכד') צריך להפעיל גופי תמיכה חיצוניים – בהתנדבות ו/או בתשלום. האחריות על פעילותם תופקד בידי אחד מחברי הצוות המרכזי שישמש ממשק יחיד בכל הנוגע אליהם בשיטת להלן טבלה המציגה את הקדימויות שניתנו בתהליך של מינוף פעילות התנועה בחתך של תחומי ונושאי הפעילות: א תחום/נושא פעילות פעילות מרכזית קמפיין תקשורתי
- טלוויזיה ורדיו
- עיתונות כתובה הסברה
- הפעלת מערך הסברה
- הכנת חומרי הסברה אירועים מרכזיים
- בישוב/אזור
- הפגנות המונים
- הפגנות בכינוסים מפלגתיים
- הפגנת נוכחות באתרים חשובים שכנוע מקבלי החלטות קדימות ראשונה נוכחות בתכניות מרכזיות בערוצים ארציים. ייזום כיסוי אירועים כל נושאי הפעילות הארצית הבכירה בעיתונות הפעלת מערך הסברה אינטנסיבי אל מול קבוצות 'עושי הקהל', זאת באחריות הצוות המרכזי.
באמצעות הקמה והפעלה של צוותי
'כלכלה' ו'ביטחון' מבין תומכי תנועת
הח"צ.
הפעלה של 3-4 אירועים מרכזיים
בחשיפה ארצית
לקיים, עד כמה שאפשר, נוכחות בכל
כנוס כזה
לפי שיקול אקטואלי של הנושא
בצורה מזדמנת לפי היכרויות
קדימות
פרישה לערוצים משניים וכבלים.
הפצה לעיתונות מקומית – באחריות
קבוצות הפעילות האזוריות.
באחריות
האזוריות.
קבוצות הפעילות
הפצה רוחבית של חומרי ההסברה
לציבור הרחב, בעיקר ע"י האינטרנט
והתקשורת.
הפצה למספר רב של ישובים –
באחריות קבוצות הפעילות
האזוריות.
רק לאחר העמקת הפעילות בנושאים
המרכזיים
בהיקף גדול – באחריות קבוצות
הפעילות האזוריות
בצורה שיטתית בפרישה מלאה
תחום/נושא פעילות
ב. פעולות
5 גיוס תמיכת
- קבוצות מאליטות וקבוצות חברתיות
- גיוס אישים 6. עצומה המונית 7 פעילות ‘yay
- נוכחות בצמתים/אתרים
- הפגנת נוכחות באירועים 8 פעילות הסברה ג. פעילות ארגונית 1. הקמת הצוות המרכזי 2 הקמת 'המוקד הארגוני'
- ארגון המשרד
- ארגון שירותי תמיכה 3. גיוס גרעיני הפעלה לקבוצות אזודיות 4. הפעלת כלי תמיכה 5. גיוס משאבים
- כספיים
- משאבי אנוש מחלכת למעשה קדימות ראשונה בצורה מזדמנת לפי היכרויות ככל האפשר ברמה הארצית הפצה באמצעות האינטרנט במגבלות קבוצת הפעילים המרכזית במגבלות קבוצת הפעילים המרכזית באוכלוסיות מטרה עיקריות השלמת הקמה לכל הפעילות הנדרשות בכפיפות ל'מגבלה הכספית' פונקציות משרד שירותים אדמיניסטרטיביים בסיסיים, כגון: הדפסות, הסברה וכד' במוכזים גדולים | בהם נרשמו מתנדבים.
אינטרנט ותשתית
'גיוס | מיידי' | מתומכים | בעלי
אמצעים' לצורך ביצוע קמפיין
תקשורתי
גיוס מרכזי של מתנדבים לפעילויות
בעדיפות גבוהה
קדימות
בצורה שיטתית בפרישה מלאה
ככל האפשר ברמה האזורית
ארגון שיטתי של מרכזי החתמה
בצורה שיטתית ומתמשכת ברחבי
ישראל
בצורה שיטתית ומתמשכת ברחבי
ישראל
הפצה לציבור רחב
סיוע ותמיכה לפעילות הכלל ארצית
הקמת קבוצות פעילות בפריסה
ארצית ותמיכה בפעילותן בנושאים
ארגוניים ואדמיניסטרטיביים.
המשך הפצה.
לצורך סיוע בפעילות הארצית
הרחבת מספר המתנדבים
הקבוצות האזוריות.
ע"י
פעילות תנועת הח"צ החלה בסופה של שנת 2001 והיא נמשכה ברצף ובאינטנסיביות גבוהה עד לקבלת ההחלטה של ממשלת ישראל להקים את גדר ההפרדה ותחילת היישום של החלטה זאת בערך בסופה של שנת 2002. הפעילות נמשכה במתכונות שונות עד לסוף שנת 2003. במהלך פעילות זאת קוים שיתוף פעולה ותיאום פעילויות עם עוד ארגונים שפעלו במקביל ליישום רעיון ההיפרדות, כגון: 'המועצה לשלום וביטחון, 'פרלמנט החממה' בעין שמר, תנועת 'היום השביעי' ועוד.
ברור שיישומה המלא של הפרוגרמה הנ"ל לא היה מעשי במהלך פעילות – אינטנסיבית ככל שתהיה – של כשנתיים. אך אני יכול לקבוע, כמשתתף פעיל ביותר – הן בצוות המרכזי והן בפעילות השטח של התנועה – שחלק ניכר מ'פרוגרמה' זאת יושם מ'הלכה למעשה'. יתרה מזאת, אני בטוח שהייתה הצלחה לתנועת הח"צ בהשגה של מטרתה
- להשפיע השפעה של ממש על מקבלי ההחלטות בישראל דאז להחליט וליישם את הקמת 'גדר ההפרדה'. כהמחשה לקביעה זאת אני רוצה להציג באמצעות נספחים לתיאור הנ"ל 'חומרי מקור' שנכתבו והופצו, של תנועת הח"צ המתארים בצורה רחבה ואוטנטית את ההיקף הרחב של פעילותה:
נספתים
3 נספח א' – העתק מ'מסמך מקור' המתאר את 'רציונל' ההקמה של תנועת הח"צ ודרכי הפעולה המוצעות להתנהלותה.
2 נספת ב' – העתק מ'מסמך מקור' המתאר את הנחיות הארגון לכנס הציבורי הגדול הראשון של תנועת הח"צ שהתקיים באולם הכנסים של קיבוץ 3 נספת ג'- העתק מ'מסמך מקור' המפרט את פעילות התנועה בשנה הראשונה של פעילות זאת. 4 נספח ד' – העתק ממתווה היפרדות', כפי שהוכן בשיתוף פעולה 'תנועת הח"צ' ל'מועצה לשלום וביטחון' (שני הארגונים קיימו שיתוף פעולה ואינטנסיבי בהפעלת השפעה על 'מקבלי החלטות' מרכזיים Dw») של רעיון ההיפרדות ולהקמת 'גדר ההפרדה').
חתיאור ע'י אריק אכמון
נספת א
('טקסט המקור' המלא של המסמך)
'תחומי הפעילותי
בפעילות התנועה יופעלו שני מרכיבים עיקריים – פעילות מרכזית ופעילות שטח, להלן תיאור תמציתי של נושאי הפעילות הכלולים בהם, נושאים אלה אינם ממצים את מרחב הפעילות האפשרי אך מייצגים מסגרת מקיפה למדי של אפשרויות פעולה:
א פעילות מרכזית
1 קמפיין תקשורתי
- תיאור הפעילות
- טלוויזיה ורדיו – נוכחות בתכניות,:pa2 חדשות, רקע, שיחות מאזינים (מחייב היערכות ארגונית), ייזום כיסוי אירועים של התנועה
- עלתונות כתובה – החדרת מערכתי (חדשותי ופובליציסטי), מסיבות עיתונאים, DID? כיסוי אירועים של התנועה וכד'.
- הביצוע – הפעלתו של הקמפיין התקשורתי דורשת מיומנות מקצועית שאינה קיימת אצל הצוות המרכזי של התנועה. יהיה צורך להתקשר (רצוי על בסיס התנדבות מלאה או חלקית) עם גורמים מקצועיים מהשורה הראשונה בתחומים: אסטרטגיה שיווקית, OM? ציבור/דוברות וייעוץ תקשורתי. במסגרת הצוות המרכזי יהיה צורך לקבוע ממלא תפקיד לממשק עם כל אחד מהגורמים המקצועיים.
2 הסברה
- תיאור הפעילות
- פעילות לרכישת תומכים בהיפרדות אצל wy! קהל' (עיתונאים, מנהיגים חברתיים וכד).
- הפקת חומרי הסברה ע"י קבוצות חשיבה בתחומים: ביטחון (גדר, היערכות צבאית, דמוגרפיה, בחינת איומים מול סיכויים וכד'), כלכלה (בחינת המשמעויות הכלכליות של חלופת ההיפרדות לעומת המשך המצב הקיים), חברה (בחינת המשמעויות החברתיות של חלופת ההיפרדות לעומת המשך המצב הקיים).
- הביצוע
- אחריות מרכזית לנושאים: הפקת חומרי ההסברה, איתור ותיאום המסבירים, איתור וייזום הפעלת ערוצי הסברה שונים.
- אחריות של קבוצות הפעילות האזוריות לנושאים: ייזום הביקוש לפעילויות הסברה, איתור וארגון המפגשים עם 'עושי הקהל', תיאום וביצוע הפעילויות באזורם (כולל דרישת מסבירים וחומרים מהצוות המרכז). 3 אירועים מרכזיים
- תיאור הפעילות
- ארגון וביצוע של בישוב/אזור', במסגרת כזה ביצוע אירועים שונים (החתמת העצומה, מפגש אישי ציבור, מפגש עם הציבור במרכזים שונים וכד'), בסיומו של היום כנס מרכזי (כנס 'מעלות' – כנס ציבורי ראשון של תנועת הח"צ שנערך בעיירה מעלות שבגליל – ישמש כפיילוט לפעילות זאת).
- ארגון הפגנות המונים לתמיכה בהיפרדות החד צדדית (ארצית ו/או בעיר מרכזית).
- הפגנות בכנסים מפלגתיים ליצירת לחץ לאימוץ ההיפרדות החד צדדית (ועידה, ישיבות מרכז).
- הפגנת נוכחות באתרים חשובים (אוהל תמיכה, מול בתי שרים וכד').
- שיטת הביצוע — אירועי 'יום בישוב' והפגנת נוכחות יתוכננו ע"י הצוות המרכזי ויבוצעו בשיתוף פעולה עם קבוצת הפעילות האזורית הרלבנטית.
- הפגנות המונים והפגנות בכנסים מפלגתיים יתוכננו ויבוצעו באחריות הצוות המרכזי.
- עד כמה שניתן יבוצעו פעילויות אלה בשיתוף פעולה קבוצות אחרות הפועלות למען ההיפרדות החד צדדית. 4. שכנוע מקבלי החלטות במערכת הפוליטית ('לובינג')
- תיאור הפעילות – קיום מפגשים אישיים עם ממלאי תפקידים מרכזיים במערכת הפוליטית ו/או הופעה בפורומים שונים של המפלגות, לצורך המרצה ושכנוע לאימוץ ההיפרדות החד צדדית כחלק מהתפישה הפוליטית של מפלגתם.
- הביצוע – זיהוי אישים ו/או פורומים איתם כדאי להיפגש. יצירת קשר ישיר או בסיוע 'גורם מתווך' לצורך ארגון הפגישה. כדאי לשקול היעזרות בגורם ייעוץ פוליטי מקצועי לסיוע בביצוע פעילות זאת. 5 בניית מערך תמיכה
- הפעילות – יצירת 'מעטפת' של תמיכה ציבורית איכותית בתכנית ההיפרדות החד צדדית:
- בניית קבוצות תמיכה איכותיות מתוך האליטות המרכזיות בחברה הישראלית, כגון: כלכלית, תרבותית, ביטחונית, אקדמית, תקשורתית — בניית תמיכה לתכנית ההיפרדות של גופים ארגוניים רלבנטיים, כגון: ראשי רשויות מוניציפליות, ארגונים חברתיים (למשל: 'ההסתדרות'), תנועות מרכזיות (למשל: 'התנועות ההתיישבותיות') ועוד.
- גיוס אישים בולטים בציבור הישראלי לתמיכה בתכנית ההיפרדות.
- הביצוע
- זיהוי הגורמים הרלבנטיים לגיוס התמיכה וביצוע ה'דו-שיח' לשם צירופם למערך התמיכה. — הפעלת ערוץ פרסומי לביטוי לתמיכה (מודעות בעיתונים, הופעה בתקשורת, השתתפות באירועים שלנו). פעילות 32 1. עצומה המונית
- תיאור הפעילות – החתמת ציבור גדול ככל האפשר על עצומת תמיכה הקוראת לממשלה את ההיפרדות בהתאם לעקרונות המוצעים ע"י התנועה. בשלב זה מבוצעת החתמת העצומה בשיתוף פעולה עם 'המועצה לשלום וביטחון', בעתיד יישקל צירוף של גורמים נוספים המזדהים עם מטרות התנועה כפי שבאות לידי ביטוי בנוסח הקיים של העצומה.
- שיטת הביצוע – ביצוע ההחתמה על העצומה יהיה באחריות קבוצות הפעילות המקומיות, המוקד הארגוני המרכזי התומך בפעילות יספק לקבוצות הצעה למתכונת הארגונית של הביצוע, תמיכה לוגיסטית (טפסים, שילוט, חומר הסברה וכד'), כמו כן יתאם את פעילויות ההחתמה עם המועצה לשלום וביטחון, ירכז את טפסי החתימות ויהיה אחראי לפרסום התוצאות במסגרת המדיניות התקשורתית של התנועה.
2 פעילות ‘pay’ – פעולות להפגנת נוכחות והפצת מסר בציבור הרחב:
- תיאור הפעילות
- נוכחות שיטתית בצמתים ו/או באתרים ציבוריים מרכזיים. בפעילות זאת צריך לשלב שילוט, חלוקת חומרי הסברה ופעילות הסברה של על אחד'.
- שילוט חוצות (באמצעים פשוטים) בצדי כבישים נוכח ציבור רחב.
— הפגנת נוכחות באירועים מקומיים נאסף קהל רחב (עצרות, חגיגות וכד').
- שיטת הביצוע – האחריות לביצוע פעולות הצבע היא של הקבוצות האזוריות (בהתאם ליזמות וליצירתיות של הפעילים בהן). הצוות המרכזי pad? תמיכה לוגיסטית (שלטים חומר הסברה וכד).
3 פעילות הסברה
- תיאור הפעילות – פעילות הסברה ושכנוע אצל ציבור השייך לאוכלוסיות המטרה לגיוס התמיכה בהיפרדות החד צדדית. הפעלת מערך הסברה, בעיקר באמצעות השתלבות בפעילויות קהילתיות קיימות (ערבי ראיונות, חוגים הביצוע
- זיהוי מנהיגים חברתיים ו/או 'עושי דעת קהל' בקרב אוכלוסיות המטרה המקומיות וביצוע פעולות הסברה אישיות לצורך גיוסם לתמיכה בהיפרדות.
- באמצעות המובילים שגויסו DID? פעילויות הסברה הסתייעות בצוות המרכזי (ראה לעיל).' בי 87 – כנס פעילים מסמך ארגון ראשוני מטרת הכנ עדי כנס היסוד של פעילות החייצ הינם:
- הצגת המכנה המשותף העקרוני של פעילות
- הצגת דרכי הפעולה המתוכננות.
- גיבוש גרעין הפעילים.
- פגישת עבודה ראשונה של נציגי קבוצות פעילים.
מועד ומיקוס
- הכנס יתקיים ביוס אי, 7.4.2002, החל משעה 18:30.
- מיקוס טנטטיבי האודיטוריוס של קיבוץ נצר סירני.
- אולס בקיבולת של כ- 500 משתתפים.
סדר מוצע
- התכנסות וכיבוד )19:00 – 30:18( 0 דקות
- פתיחה – נציג הח" 5 דקות
- ברכת גורס מארח 5 דקות
- דובר מרכזי ראשון 5 דקות
- דובר מרכזי שני 5 דקות
- דובר מרכזי שלישי 5 דקות
- משתתפים 5 דקות
- דבריסיכום 5 דקות
- כנס נציגי קבוצות 5 דקות משך הכנס לכל המשתתפים – | 105 דקות (פיזור בשעה 20:45( משתתפים קבוצות פעילים שנוצר איתס קשר, יוזמנו באמצעות קשר המוכרים לנו. יש לצרף להזמנה — מסמך עקרונות, תכנית פעולה, סדר היום של הכנס.
בודדים אתנו קשר, באמצעות כתובות ד'יא. יש לצרף להזמנה – מסמך עקרונות, שאלון למעורבות אישית. חברי 'המועצה לשלום וביטחון', יוזמנו הנהלת המועצה (מותנה במסירת חומר שלנו בעוד מועד). מוזמנים אישיים – שיש לנו בהשתתפותם להכין רשימה), כולל הגורס המארח את הכנס.
נספת ג'
העתק של 'מסמך מקור'
פרדות: סיכום ביניים לפעילות
התנועה בפעילות מלאה באמצע 2002. כיום מנוהלת באמצעות מטה מרכזי, ושמונה מטות אזוריים ברחבי הארץ. מסמך זה מייצג את פעילות התנועה בין התאריכים: 5.2002 עד 8.2003, למעלה משנה של פעילות שטח רצופה הישגי ביניים
- מאז הקמת התנועה, המושג "היפרדות חד-צדדית מהפלשתינים" הושרש ומוכר בז'רגון הפוליטי כאלטרנטיבה המחייבת התייחסות.
- הרעיון קיבל ניתוח על כל ממדיו (דמוגרפי, כלכלי, בטחוני וכו'), כולל ניתוח סיכויים וסיכונים – ופותחו תכנית ומפה ריאלית ליישום ('תכנית שר-שגיא', 'ואן ליר').
לפחות שני מתמודדים פוליטיים לראשות מפלגה (והממשלה) דוגלים בתכנית ההפרדה.
הקמת הפרדה פיסית על הקו שהתכנית מגדירה.
משאלי דעת קהל מראים על עלייה מתמדת בהבנת הרעיון ובפופולריות שלו.
מאגר התנועה מונה למעלה מ- 2,000 פעילים ותומכים.
למעלה מ- 50,000 איש ואישה כבר חתמו על העצומה הקוראת להיפרדות חד צדדית (פרויקט משותף עם ה'מועצה לשלום וביטחון').
לאחרונה הצטרפו אלינו תנועות נוספות והתאחדנו כולנו ליצירת מטה והנהלה משותפים ('תנועת הח"צ', 'המועצה לשלום וביטחון', תנועת 'היום השביעי', תנועת 'צו 8', אנו נמצאים בעיצומו של לאיחוד 'החממה' ועוד).
אוהל מחאה
התנועה הקימה ואיישה במשך שבועיים אוהל מחאה מול משרד ראש הממשלה. במהלך הפעילות באוהל התקיימו פגישות עם אישים פוליטיים, ופעילות זו חשפה לראשונה את התנועה למערכת הפוליטית כולה, כמו גם לתקשורת. פגישות אישים מהמערכת הפוליטית הארצית והמקומ התקיימו פגישות עם כ- 40 ח"כים ושרים, עם ראשי עיריות ואישי ציבור.
פגישות עם אישים במערכת הכלכלית
התקיימו פגישות עם אישים במערכת הכלכלית. חלקם יכהנו כחברים במועצה הציבורית של התנועה להיפרדות. כאשר תושלם הרכבתה, הדבר יפורסם בתקשורת.
התנועה להיפרדות יזמה הקמת ועדה כלכלית בראשות פרופסור אקשטיין. חברים בוועדה אישים בולטים בצמרת העשייה הכלכלית במדינה: פרופסור חיים בן שחר, אלי הורוביץ, דוב לאוטמן ועוד. הוועדה עוסקת בהשפעת המצב הביטחוני על כלכלת מדינת ישראל. לכשתסתיים עבודת הוועדה, יפורסמו ממצאי עבודתה בתקשורת. כנסים כנס הקמה – ב'נצר סירני" בהשתתפות כ- 1,000 איש.
נשאו דברים: הסופר א.ב. יהושע; עמרם מצנע; אלוף (מיל') דני יתום; יחיעם פריאור ואריק אכמון. כנס מעלות – באולם הכנסים במלון 'אסיינדה' בהשתתפות כ-450 איש.
נשאו דברים: שלמה בוחבוט; הסופר סמי מיכאל; תא"ל (מיל') גיורא ענבר; יחיעם פריאור ורונן וולפסון מקבוצת 'הא.ו.ת'.
כנס אבן יהודה – התקיים בביתו של מיקי לפיד (מקבוצת היזמים הראשונה להקמת תנועת הח"צ) בהשתתפות של כ- 0 איש.
נשאו דברים: מיקי לפיד, יחיעם פריאור, אריק אכמון.
כנס רעננה – התקיים באולם כנסים ברעננה בהשתתפות כ-500 איש.
נשאו דברים: פרופסור עמנואל טרכטנברג, ראש ביה"ס לכלכלה, אוניברסיטת ת"א; פרופסור שאול ססר, ראש מרכז דיין, אוניברסיטת ת"א; ח"כ חיים רמון; ח"כ מיקי איתן ויחיעם פריאור.
כנס הוד השרון – התקיים ברמות השבים בביתו של יפתח ספקטור, בהשתתפות כ – 200 איש. נשאו דברים: אלוף (מיל) אורי שגיא וח"כ יובל שטייניץ.
כנס ראשי רשויות – התקיים ב'מלון שפיים' בהשתתפות של כ-500 איש.
: דניאל בן סימון מעיתון "הארץ"; פרופסור צבי אקשטיין מהפקולטה לכלכלה באוניברסיטת עם פריאור ויפתח ספקטור הציג את התכנית המדינית של ועדת ואן-ליר).
כנס שפיים 2 – כנס משותף עם 'המועצה לשלום וביטחון' התקיים במתחם 'המועצה לשלום וביטחון' בשפיים. בהשתתפות: פעילים מרכזיים ורכזים אזוריים (של 'המועצה' ו'הח"צ') הפועלים במטה המשותף לתנועה להיפרדות והמועצה לשלום וביטחון.
כנס שער הגולן – כנס פתוח בקיבוץ שער הגולן בהשתתפות מאות חברים מיישובי הסביבה. נשאו דברים: ח"כ הרב מלכיאור מתנועת 'מימד', זהרה ענתבי מתנועת השביעי' ויחיעם פריאור. רה'- 'התנועה להיפרדות' (תנועת הח"צ), בשיתוף פעולה 'הא.ו.ת' (מילואימניקים) לפעילות משותפת התאפיינה ע"י נסיעת שיירת מכוניות – בראשן סמי טריילר הנושא 'קראוון' תחת הכותרת – 'אחים שובו הביתה' ו-'כסף לשכונות ולא להתנחלויות'.
התקיימו שיירות – האחת, מת"א לכוון אריאל, השנייה, מת"א לכוון מחסום סאלם. בשתי השיירות הייתה נוכחות מרשימה של משתתפים (כ-100 מכוניות בכל שיירה, ברובן עם 3-6 נוסעים).
חוגי בית – חברי הצוות המרכזי של התנועה השתתפו בעשרות חוגי בית, בכל רחבי הארץ. חברי הצוות המרכזי מרצים במפגשים של ארגונים שונים, לדוגמה סניפי 'רוטרי' ברחבי הארץ, מתנ"סים וכד'. הפגנות – התקיימו הפגנות נוכחות מול ועידת הליכוד ומול ועידת מפלגת העבודה. התקיימו גם הפגנות רחוב מול משרד הביטחון הקוראות לפינוי התנחלויות בלתי חוקיות.
נספת די
מפת ההיפרדות
הוכנה בשת"פ ע'יי יתנועת הח"צ' 'המועצה לשלום וביטחון:
ו מיתווה להיפרדות חד-צדדית
טיוטת הצעה להיפרדות
₪ שור יקוד
₪ שוב
]| הרשות הפלסטינית
הקן
בשליטת ישראל קרא מו" על הסכם הקבע
הים התיכון
שלב א' פיי מספר קטן של ישובים מיש"ע לתחומי ישראל או אל השטחים המפונים ובמקומם – מאחזים צבאיים 9% מאזרחי ישראל שמעבר לקו הירוק ישארו בשליטה ישראליוג עד להחלטה בכמסגרות הקבע במהלך שלב זה חבחן ישראל אם צמחה: והונבסטה מנהיגוח להיות ושותפה להסדרים מדיניים. במקרת ולא, ישראל לשלב בב וטלב ב' פינוי שאר הישובים המבודדים ריש'ע לתחומי ישרחל או לגושי עם תונו שלב ואם לא תקוח מנהיגות פלטטינית להיות שותפה BON? ישראל, תתיצב ישראל בגבולות זמניים צה"ל יפעל מערר לקו ההפרדה מניעת פעילות הפוגעת במרינוג ישראל ובתושוריה בקעת הירדן וירושלים רבתי ישארו בשליטה ישראליח לקראת מו"מ על הסכם הקבע התישבות
ראה גם: ביוגרפיה של אריק אכמון
המסמך המקורי (סריקה)
הטקסט בעמוד זה הומר מסריקת המסמך המקורי באמצעות זיהוי תווים (OCR) ועבר עריכה קלה, ולכן ייתכנו בו שגיאות. הנוסח המחייב הוא המסמך הסרוק: